ת"א 11366/02

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2002, תבע את הנתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הצדדים הסכימו על אחריות הנתבעים, והותירו רק את שאלת הנזק להכרעת בית המשפט. התובע, צלם אירועים, טען כי התאונה אילצה אותו לסגור את העסק וכעת הוא אינו מסוגל לעבוד. עם זאת, השופט מצא הגזמות והקצנות בעדויות התובע ובני משפחתו, וחוות הדעת הרפואיות לא תמכו בטענות התובע בדבר חוסר יכולת מוחלט לעבוד. השופטת קבעה כי הפגיעה ביכולתו התפקודית של התובע תואמת את שיעור הנכות הרפואית שלו העומד על 20%. באשר לשכרו של התובע, ציינה השופטת כי לא הבחינה בין שכרו כצלם לבין הכנסותיו מעעסקו. השופטת פסקה לתובע 10,000 ₪ בחודש כפיצוי על אובדן כושר ההשתכרות שלו, בהתחשב בירידה בהכנסות העסק שלו משנת 1999 ובכושר העבודה הירוד שלו. בגין נזק לא ממוני הפנתה השופטת לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ופסקה לתובע פיצוי על בסיס 20% נכות. תביעות התובע להוצאות רפואיות וסיוע לצד ג' התקבלו באופן חלקי, כאשר השופטת פסקה 6,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות בעבר ו-15,000 ₪ עבור סיוע צד ג' בעבר ובעתיד. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סכומים אלה, הצמודים למועד פסק הדין וכוללים ריבית, בניכוי התשלומים התכופים ששולמו לתובע. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין נקבעו על 13% מהסכום הכולל. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים וחתום על ידי השופט ר. כרמל.