סע"ש 22015-07-20

תקציר

התובע, מעסה והידרותרפיה מוסמך, תבע את הנתבע על כך שהכיר ביחסי עובד-מעביד בדיעבד והעניק לו תנאים סוציאליים מתאימים. הנתבע טען כי התובע עבד כקבלן עצמאי. התעוררה מחלוקת לגבי תצהיר התובעת, שלטענת הנתבע הרחיב את היקף המשפט באופן פסול. התצהיר כלל תביעה חדשה לפיצוי נזק לא ממוני בהתבסס על פסיקה שניתנה לאחרונה במקרה דומה (קוטה). הנתבעת טענה כי מדובר בהרחבה פסולה של החזית, שכן היא מעלה טענות חדשות ללא הודעה מוקדמת. עם זאת, בית המשפט קבע כי טענת התובעת לא התבססה רק על טענות עובדתיות חדשות אלא גם על תקדים משפטי עדכני, שהצדיק את הכללתה בתצהיר. מאחר שפסק הדין יצר טענה חלופית לטענתו העיקרית של התובע ולא הציג עובדות חדשות, התיר בית המשפט את התצהיר כפי שהוא כיום. לנאשם ניתנו 30 יום להגיש ראיות נגדיות ושאלת ההוצאות הנלוות נדחתה לסוף המשפט. ככלל, מהחלטת בית המשפט משתמע כי אין מדובר בהרחבה של מראית העין להצגת טיעונים משפטיים חדשים המבוססים על פסיקה עדכנית, במיוחד כאשר הם עולים מהטענה המרכזית, ועדיין עומדת לנתבע האפשרות להגיב.