רע"א 2717/16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הנוגע לרשלנות תורמת ולסטנדרט ההתנהגות המצופה מנותן שירות. באופן ספציפי, מדובר בתאגיד מים שהשתמש בטכנולוגיה חדשנית כדי לאתר צריכת מים חריגה על ידי לקוח, אך לא פעל במהירות למניעת נזק כתוצאה מדליפה. המבקש טען כי החלטות בתי המשפט הקודמים לא התייחסו לשאלה האם התנהגותם עולה כדי רשלנות. עם זאת, השופט קבע כי החקיקה והפסיקה הקיימת כבר נתנו מענה לשאלה זו, ולכן לא התקיימו התנאים למתן רשות ערעור. זאת, משום שתפקידה של ערכאת הערעור במקרה זה אינו לבחון מחדש את הרשלנות אלא להכריע בשאלות עקרוניות. עוד הדגישה השופטת כי ההליכים צריכים להיות פרופורציונליים לשווי המחלוקת, ובמקרה זה הסכום המדובר היה קטן יחסית - כ-10,000 שקל. לפיכך, דיון שלישי נחשב בלתי מידתי ומיותר, מה גם שהמבקש לא העלה שאלות עקרוניות חדשות שלא נדונו קודם לכן על ידי בית המשפט. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא נפסקו הוצאות לאוצר המדינה.