ת"פ 40049/08

תקציר

להלן תמצית הכרעת הדין בתיק בו היו מעורבים שני נאשמים, אב ובנו, שהואשמו בהריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בגין מותו של צבי זילברספורן. האירוע התרחש כאשר כלבו של האב נעלם והשניים הגיעו לביתו של זילברספורן מתוך אמונה שהוא גנב אותו. במקום התפתח עימות, והבן היכה את זילברספורן באבן גדולה בחזהו וגרם לו לפציעות קטלניות. בתחילה הכחישו שני הנאשמים את המיוחס להם, אך בהמשך הגיעו להסדר טיעון, כאשר האב הודה באשמה של תקיפה בנסיבות מחמירות והבן בהריגה. התביעה וההגנה הציגו דעות שונות לגבי העונש ההולם, כאשר התביעה ביקשה להטיל את מלוא התקופה שהוסכמה בהסדר הטיעון - שש שנות מאסר על הבן. מנגד, ההגנה טענה לעונש מופחת, תוך הדגשת עברו הנקי של הבן, חרטה ונסיבות האירוע, לרבות אופיים הספונטני של האירועים והיעדר כוונה להרוג. לאחר ששקל את הטיעונים ונסיבות המקרה, החליט בית המשפט לגזור על האב 30 חודשי מאסר בפועל, כאשר מחצית מתקופת המאסר ירוצו והיתר על תנאי. על הבן נגזרו שמונה שנות מאסר, שש שנות מאסר בפועל והיתר מאסר על תנאי. בנוסף, חויבו שני הנאשמים לשלם פיצוי כספי למשפחת הקורבן, כאשר האב שילם 10,000 שקל והבן שילם 20,000 שקל. עוד קבע בית המשפט כי תקופת המאסר תחושב מיום מעצרם בפברואר 2008.