ע"א 3410/22

תקציר

הערעור נדחה משום שלבית המשפט הפרוצדורלי שיקול דעת רחב בהחלטות הנוגעות לשכר טרחה רשמי, וערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים, מה שאין כן. תקנות השכר הרשמי קיימות כדי לאפשר לבית המשפט לתגמל כראוי את עבודתו של פקיד בהליכי חדלות פירעון. בדרך כלל, הפקיד בוחר כיצד לנהל את ההליך, אך נתון לפיקוח בית המשפט. בית המשפט החליט כי דרך הפעולה הראויה, במקרה זה, היא לפסוק למערער את שכרו לפי תקנה 7 לתקנות השכר, על סמך התרשמות בית המשפט ודיווחי הנאמנים. טענות המערער כי היה על בית המשפט להשוות את פעילותו לזו של פקיד אחר וכי הוא שוחרר ללא הסבר אינן מחזיקות מעמד. בית המשפט הכיר בכך שהוא שימש כבעל תפקיד יחיד במשך תקופה והצדיק את עבודתו המאומצת לייצוב החברות, ולכן אין עילה להתערב בשכר הטרחה שנפסק. זאת ועוד, טענת המערער כי שוחרר ללא סיבה נזנחה בערעור זה. לפיכך, הערעור, בבקשה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, נדחה.