ע"א 14896-12-11

תקציר

פסק הדין הופך על פיו את הקביעה כי הבנק המערער היה חייב ליידע את הלווים בדבר זכותם לערוך ביטוח חיים. השופטים קובעים כי הימנעותו של הבנק מלעשות כן וחוסר הבהירות שלו לגבי שינוי המצב הביטוחי הפרו את חובות הזהירות ותום הלב שלו כלפי הלווים. הראיות העובדתיות תומכות בקביעתו של בית משפט קמא כי הלווים לא היו מודעים לשינוי שהוביל לחבות הבנק. למסקנה זו ניתן להגיע מבלי להסתמך על חוק הבנקאות או חוק חוזה הביטוח כפי שעשה בית משפט קמא, שכן לא ניתנה לבנק הזדמנות הוגנת להידרש לטענות אלה. השופטים מסכימים עם תוצאתו של בית משפט קמא, ומשאירים את פסק הדין על כנו אך לחלקים הנוגעים להלכות אלה. עוד נקבע בפסק הדין כי הפיקדון יוחזר לבנק המערער.