בע"ח 13621-01-12

תקציר

השופטת שקלה בכובד ראש את בקשת הנתבע לגשת לתיקי החקירה הנוגעים לתלונות שהגישה אשתו, התובעת. לאחר שבחן את הטיעונים שהוצגו ואת התקדימים המשפטיים הרלוונטיים, קבע השופט כי יש לפרש את המונח "חומר חקירה" באופן רחב, לרבות כל חומר הקשור בעקיפין לכתב האישום. השופט הדגיש כי זכותו של הנאשם להליך הוגן וזכותו לנהל את הגנתו קובעות למעשה במקרה זה. תלונות קודמות שהגיש התובע נגד הנתבע, אשר נסגרו או שלא טופלו, עשויות אכן להיות רלוונטיות לכתב האישום הנוכחי, במיוחד אם הן נוגעות למהימנותו של התובע. השופט הכיר בכך שבעוד שתלונה אחת שלא הובילה לכתב אישום עשויה שלא להיחשב כחומר חקירה, ריבוי תלונות כאלה יכול להטות את הכף לטובת הרלוונטיות. במקרה זה קבע השופט כי לשני התיקים שנסגרו מחוסר ראיות או עניין ציבורי יש השלכה אפשרית, אם כי רחוקה יחסית, על הגנת הנאשם. לפיכך, יש לשתף את הסנגור באמירות שנאמרו במהלך חקירות אלה. החלטה זו נתמכת גם בזכותו של הנאשם לעיין בחומר הנוגע לחקירות סגורות שהתנהלו נגדו, במיוחד כאשר אין עניין ציבורי משמעותי הנוגד זאת. בנוסף, השופט בחן מקרה בו הוגש כתב אישום נגד הנאשם אך בוטל בהמשך. השופט קבע כי יש להעביר את חומר החקירה בתיק זה גם לנאשם, שכן הוא עשוי לסייע להגנתו. עם זאת, השופטת הבהירה כי אם החומר כבר היה בידי הנתבע, על התובע רק לאשר זאת ולא להמציא אותו שוב. כמו כן, ביקשה השופטת כי תיק נוסף המסומן באות רומית '1' יוגש לבית המשפט בתוך 30 יום לעיון לצורך השלמת תהליך קבלת ההחלטות. השופטת הדגישה את חשיבות האיזון בין השיקולים המשפטיים השונים לבין זכויות שני הצדדים, ובסופו של דבר הכריעה לטובת בקשת הנתבע תוך נקיטת צעדים להגנה על הזכויות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים. החלטה זו הינה סופית ומחייבת, וניתנה בהעדר הצדדים ביום 20/03/2012.