תא"מ 2637-12-20

תקציר

התובעת, חברת ביטוח, פיצתה את מבוטחיה בגין נזק שנגרם לרכבם ובעקבות זאת הגישה תביעה נגד הנתבעת, חברת ביטוח אחרת, בדרישה להחזר ההוצאות שנגרמו לה. הנתבעת הכחישה את הטענה, וטענה כי המבוטחת לא שיתפה פעולה בחקירה וכי אין ראיות הקושרות את האירוע הנטען לרכב המבוטח שלה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ופסק לטובת התובע. בית המשפט קיבל את עדותו של עד הראייה שהוצג על ידי התובע כאמינה, ובכך ביסס את התרחשות האירוע ואת מעורבותו של רכבו המבוטח של הנתבע. באשר לטענת הנתבעת בדבר חוסר שיתוף פעולה, ציין בית המשפט כי הנתבעת לא הוכיחה גילוי נאות במאמציה לחקור את העניין. זאת ועוד, הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי שיתוף הפעולה של המבוטח היה מביא להפחתת החבות. לפיכך, התביעה התקבלה במלואה. בית המשפט הורה לנתבעת לפצות את התובע בסך של 11,184 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, ולכסות את הוצאות התובע, לרבות אגרת עדים, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. שני הצדדים נדרשו לשלם את הוצאות המשפט שלהם, כאשר הנתבע שייפה את התובע בגין הוצאותיהם. בית המשפט גם המליץ כי שני הצדדים יכלו לפשט את ההליך על ידי ביצוע צעדים פרוצדורליים מסוימים. לבסוף, בית המשפט העניק לשני הצדדים זכות ערעור על ההחלטה בתוך 60 יום בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.