בג"צ 1934/95

תקציר

העתירה מערערת על החלטת שר התעשייה והמסחר להסיר את החובה הפורמלית משני סעיפים בתקן הישראלי לתה, האוסר על שימוש בסיכות מתכת לסגירת שקיקי תה. העותר טוען כי כוונת השר היא לתקן את התקן הקיים וכי הדבר חורג מסמכותו. לטענת העותר, רק מכון התקנים מוסמך לשנות את תוכנו של התקן, וסמכותו של השר מוגבלת להכרזה על התקן כתקן רשמי או להסרת הפורמליות שלו. בנוסף, טוען העותר כי השר טרם מילא את חובתו להתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים בטרם יקבל את החלטתו, וכי ההחלטה עצמה אינה סבירה. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי סמכותו של השר כוללת הסרת החובה מחלק של תקן, וכי ההחלטה לעשות כן במקרה הנוכחי הייתה סבירה. בית המשפט קבע כי סמכותו של השר כוללת הסרת פורמליות מחלק מהתקן וכי החלטתו סבירה ובסמכותו. עוד קבע בית המשפט כי השר טרם מילא את חובת ההיוועצות ולכן עליו לפתוח בהליך התייעצות חדש. העתירה נדחתה, והצווים שהוצאו בקשר אליה בוטלו. למשיבים נפסק שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.