ת"א 19923-05-09

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך רכושי, כאשר התובע העיקרי, כאפי, ביקש להיות מוכר כבעלים החוקיים של נכס מסוים. בית המשפט פסק לטובת כאפי, וקבע כי נכרת הסכם מכר תקף בין קאפי לבין אכבס, הבעלים המקורי של הנכס. על פי פסק הדין, ההסכם היה כפוף לתנאים מסוימים הקשורים להחזר הלוואה מקאפי לאכבס. מאחר שאקבס לא הצליח להחזיר את ההלוואה, הועבר הנכס לקאפי כפי שסוכם. בית המשפט הכיר בקיומו של הסכם כתוב בין הצדדים, המקיים את הדרישה החוקית לעסקאות מקרקעין. עוד צוין כי לעדותו של אכבס היה משקל משמעותי, שאישר את הסכם המכר ודחה את הטענות בדבר חוסר יציבותו או חוסר הבנתו. כמו כן, דחתה השופטת טענות שונות שהעלה לוי, נתבע בעל משכנתא על הנכס, לרבות התיישנות, שיהוי ואי חוקיות עקב אי דיווח על המכירה לרשויות המס. השופט מתח ביקורת על שלל טענותיו של לוי, וקבע כי העלאת טענות חסרות בסיס אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב בהליכים משפטיים. בנוסף, בית המשפט הורה ללוי לשלם לקאפי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 18,000 שקל, בעוד קאפי חויב לשלם הוצאות ושכר טרחה לנאשמים אחרים המעורבים בתיק. פסק הדין הכיר בזכותה של קאפי להירשם כבעלים של הנכס, המותנית במילוי התחייבויות מסוימות ובקבלת אישורים מהרשויות הרלוונטיות, ובכך פתרה את המחלוקת לטובתה.