ע"א 209/85
פסק-דין עליון
תקציר
עניינה של בית המשפט העליון בחברת בנייה (המשיבה) אשר רכשה מגרש באזור התעשייה קריית אתא לצורכי בנייה, אשר סווג בטעות כקרקע חקלאית עקב שינוי שנעשה שנים קודם לכן. המשיב הסתמך על מידע שגוי של גורמים בעירייה, שלא גילו סיווג זה, אולי בשל הנחה שההכרזה תבוטל. למרות שבתקופה זו ניתנו היתרי בנייה, המשיב לא שילם את האגרות הנדרשות, דבר שעיכב את הבנייה. מאוחר יותר, תוכנית מתאר חדשה הגבילה עוד יותר את הבנייה. לאחר מכן תבעה המשיבה פיצויים בגין מצג השווא הרשלני, בטענה שלא נמסרה לה ידיעה על הסיווג החקלאי, דבר שהוביל להערכת יתר של הקרקע בעת רכישתה. בית המשפט המחוזי צידד במשיב, וקבע כי פקידי העירייה התרשלו. עם זאת, בערעור התמקד בית המשפט העליון בשאלה האם על רשות ציבורית מוטלת חובת זהירות בעת מסירת מידע. היא קבעה כי רשויות ציבוריות, באמצעות עובדיהן, חייבות לספק מידע מדויק אם הן יודעות שיסתמכו עליו. חובת זהירות זו אושרה למרות שהמידע הועבר בעל פה. בסופו של דבר לא מצא בית המשפט העליון כל רשלנות מצד העירייה, שכן המשיב לא הצליח להוכיח כי בעלי התפקידים לא גילו את המצב החקלאי. בנוסף, ייעוד הקרקע הכולל לתעשייה לא נפגע, ולמשיבה לא נגרם הפסד כלכלי עקב ההכרזה החקלאית. לפיכך התקבל הערעור, ופסק הדין הראשוני בוטל, דבר הממחיש את הצורך בראיות ברורות לרשלנות ולנזק ממשי בתביעות מסוג זה.
ע"א 209/85 עיריית קרית-אתא נ' אילנקו בע"מ, עליון (10.1.1988)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.