ה"פ 20078-07-11

תקציר

הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון ובאגודה לזכויות האזרח הגישו עתירה נגד החלטת האוניברסיטה למנוע חלוקת כרוזים ותליית כרזות בקמפוס. לטענת המבקשים, החלטה זו מהווה פגיעה שלא כדין בחופש הביטוי הפוליטי של הסטודנטים ועל כן יש לבטלה. הכרזות המדוברות מציגות תמונות של אישי ציבור כמו השר ליברמן וראש הממשלה ב. נתניהו, המקשרים אותם לכאורה לאידיאולוגיה פשיסטית. האוניברסיטה מצדיקה את החלטתה בנימוק של לשון הרע פוטנציאלית, שמירה על תדמיתה הציבורית והזכות לקבוע את השימוש בקניינה. לטענתה, הכרזות עלולות להשפיל את אישי הציבור ולהסית לאלימות. בית המשפט מכיר באופייה הדואלי של האוניברסיטה כגוף ציבורי ופרטי כאחד, דבר המשפיע על הערכת השיקולים העומדים מאחורי החלטתו. בעוד שזכויות הסטודנטים נגזרות בחלקן מחקיקה, כגון חוק זכויות הסטודנט, נהלי האוניברסיטה מעגנים גם את עקרון חופש הביטוי. עם זאת, חירויות יסוד אינן מוחלטות ויש לאזן אותן עם אינטרסים מוגנים אחרים. במקרה זה, חששותיה של האוניברסיטה כוללים סיכונים משפטיים פוטנציאליים, השפלה של אנשי ציבור ואינטרסים קנייניים ומוניטין של המוסד. בית המשפט מדגיש כי אילו האוניברסיטה הייתה גוף פרטי גרידא, ההתערבות השיפוטית בהחלטתו הייתה מוגבלת עוד יותר. פסק הדין מכיר בלגיטימיות של חששות האוניברסיטה, אך אינו נותן להם תוקף. תחת זאת, בית המשפט מדגיש את שיקול דעתה של האוניברסיטה בעניין זה, נוכח אופיו הכפול. יודגש כי אין לפסול את שיקול דעתו של מקבל ההחלטה אלא אם נמצא כי הוא בלתי סביר, מה שאין כן כאן. לפיכך, בית המשפט מחליט לדחות את בקשת המבקשים ומקיים את החלטת האוניברסיטה, מבלי לפסוק הוצאות משפט למי מהצדדים.