בש"פ 5422/13

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינו של משיב העומד בפני אישומים של שוד ונהיגה בזמן פסילה. בשלב שבו התבקש להאריך את מעצרו, הוצגה חוות דעת פסיכיאטרית סותרת בנוגע למצבו הנפשי. חוות דעת אחת קבעה כי הוא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו, ואילו חוות הדעת השנייה קבעה כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין ואינו אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם להאריך את מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט נעתר לבקשת ההארכה, בהתחשב בקצב המשפט הסביר ובמסוכנותו של המשיב לציבור. פסק הדין דן גם בהבחנה בין אי-שפיות לבין אי-כשירות, ובהשפעתה של חוות דעת פסיכיאטרית על חוזקן של ראיות לכאורה. חוות הדעת אמנם אינה קובעת את תוצאות המשפט, אך היא עשויה להשפיע על סיכויי ההרשעה. לפיכך, על המשיב לפנות לשופט המעצרים על מנת שיבחן מחדש את עילות המעצר בתנאי אשפוז פסיכיאטרי. בית המשפט קורא לערכאה העיקרית לזרז את בירור מצבו הנפשי של המשיב, שכן זהו המקום המתאים לבירור כזה. מעצרו של המשיב הוארך בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.