ע"א 66713-06-25

תקציר

## ניתוח משפטי של הבקשה לשינוי סכום הערבות בע"א 66713-06-25 ניתוח זה בוחן את העקרונות המשפטיים והחידושים שהוצגו בהחלטה בעניין בקשת המבקש להפחתת סכום הערבות בערעור על הסדר פשרה שאושר בתובענה הייצוגית. סוגיית הליבה סובבת סביב שיקול דעתו של בית המשפט לשנות את סכומי הערבות שנקבעו בחוק ואת הקריטריונים לכך. **1. עקרון משפטי: סכומי ערבות סטטוטורית ושיקול דעת שיפוטי** * **חקיקת משנה ואחידות:** ההחלטה מדגישה את התכלית העומדת מאחורי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ("תקנות סדר הדין") בקביעת סכומי ערבות שנקבעו מראש. כפי שהודגש בהפניה ל-*ע"א 6099/24 קירשנבאום נ' אביב ניהול ואחזקת בניין (א.נ.ו.מ) בע"מ*, מחוקק המשנה שם לו למטרה להשיג אחידות בסכומי הערבויות להליכים דומים ולהגביר את היעילות הפרוצדורלית. סכומים אלה משמשים כ"נקודת התחלה". * **שיקול דעת שיפוטי בתנאי סף:** בעוד שתקנות סדר הדין קובעות נקודת מוצא, ההחלטה, בהתייחסה לפרשת *קירשנבאום*, מבהירה כי שינוי סכומים אלה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, שיקול דעת זה אינו בלתי מוגבל. זה מקושר במפורש ל"מבחנים" ספציפיים או לתנאי סף. * **תנאי סף לשינוי:** התנאים העיקריים לבית משפט לשקול שינוי סכום ערבות הם: * הוכחת **חוסר יכולת כלכלית** להפקיד את הערבות שנקבעה. * הוכחת **סיכויים מספיקים שהערעור יתקבל**. * **שיקולים נוספים:** מעבר לתנאי יסוד אלה, בית המשפט רשאי לשקול "שיקולים נוספים בהתאם למכלול נסיבות המקרה". אלו כוללים: * העלות המשוערת של ההליך אם יידחה. * מורכבות ההליך והיקפו. **2. חידוש/יישום משפטי במקרה זה** * **דחיית הניתוח הסטטיסטי כבסיס יחיד:** היבט מרכזי בהחלטה זו הוא דחיית ניסיונו של המבקש להפחית את הערבות אך ורק על סמך ניתוח סטטיסטי של הוצאות במקרים אחרים, שעלולים להיות שונים. הרשם, מצטט את *רע"א 782/10 Visuli v. ברק ETC בע"מ*, ראתה גישה כזו בעייתית, וקבעה כי "המבקשת לא הסבירה כיצד לנסיבות אחרות אלה עשויות להיות השלכות על ענייננו". זה מחזק את העיקרון שיש להעריך את הנסיבות של כל מקרה לגופו, ונתונים סטטיסטיים כלליים מהליכים שאינם קשורים אינם מספיקים כדי לעקוף הוראות חוק או תקדים שיפוטי מבוסס ללא רלוונטיות ספציפית. * **דגש על היעדר טענת אי יכולת כלכלית:** ההחלטה תלויה מאוד בכישלונו של המבקש לתבוע או לבסס מצוקה כלכלית. סעיף 7 קובע במפורש כי "לאור העובדה שהמבקשת לא טענה לחוסר יכולת כלכלית להפקיד את הערבות, ולא צירפה אסמכתאות כלשהן התומכות בכל טענה אפשרית מסוג זה, אין מקום להיעתר לבקשה". זה מדגיש כי חוסר יכולת כלכלית הוא תנאי הכרחי בסיסי לבקשה מוצלחת להפחתת ערבות, עוד לפני ששוקלים את הערעור לגופו. * **הערכת ההוצאות הצפויות:** קביעת הרשם כי ההוצאות הצפויות צפויות לעלות על 5,000 ₪ המבוקשים, למרות טענות המבקש, מצביעה על הערכה שיפוטית המבוססת על "אופי ההליך והיקף ההתדיינות המשפטית". נוכחותם של שני משרדי עורכי דין נפרדים המייצגים את המשיבים תומכת עוד יותר בסבירות לעלויות משמעותיות, המצדיקות היצמדות או קרבה לסכום הרגולטורי. * **חזרה על טיעונים והתנהלות:** טענת המשיבים כי הערעור רק חוזר על טענות שנדחו וכי למבקש יש דפוס של הגשת בקשות חסרות תוחלת לשינוי סכומי הערבות השפיעה ככל הנראה על שיקול דעתו של הרשם. למרות שלא נאמר במפורש כמבחן משפטי רשמי, היסטוריה של ניסיונות כושלים יכולה לשפוך אור על דעתו של השופט לגבי כשרון הבקשה וההתנהלות הפרוצדורלית הכוללת. * **היעדר הוצאות בגין בקשות לשחרור בערבות:** ההחלטה שלא לפסוק הוצאות בגין הבקשה, תוך ציטוט *רע"א 2769/21 חננאל דוד 2000 בע"מ נ' מאירי*, משקף נוהג כללי של אי הענשת צדדים על כך שביקשו להתאים את הביטחון הפרוצדורלי, תוך הכרה בבקשות כאלה כחלק מהמהלך הרגיל של התדיינות משפטית, בתנאי שהן אינן טורדניות או קלות דעת. לסיכום, ההחלטה במקרה זה מחזקת את הגישה ההיררכית לקביעת סכומי ערבות. בעוד שחקיקת משנה מספקת קו בסיס, שיקול דעת שיפוטי קיים אך כבול לקריטריונים מחמירים, בעיקר חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הצלחה בערעור. המקרה מוכיח כי ראיות סטטיסטיות בלבד, ללא רלוונטיות הקשרית, אינן מספיקות כדי לעקוף עקרונות משפטיים מבוססים אלה, והיעדר טענה למצוקה כלכלית הוא קטלני לבקשה כזו.