תאד"מ 60893-12-22

תקציר

התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו לחוב שטרם נפרע על ידי הנתבע. הראיה היחידה שהוצגה הייתה כרטיס הנהלת חשבונות וחשבונית מס, אשר לבדם אינם מוכיחים כי השירותים והטובין הנטענים סופקו לנתבע. טענת התובע כי היה על הנתבע להוכיח כי הטובין והשירותים לא סופקו מטילה נטל הוכחה קשה על הנתבע – היה עליו להציג ראיה זו בכתב ההגנה שלו, וכך עשו, גם אם בעקיפין. הימנעותו של התובע מלהביא עדי מפתח, כגון עובדים שסיפקו לכאורה את הסחורה ועורכי דין שאישרו לכאורה את החוב, לצד ראיות נוספות, מחלישה את טענותיהם עוד יותר. את התשלומים המאוחרים ששילמה הנתבעת לתובע ניתן לייחס לחשבוניות אחרות ואינם מעידים על תשלום בגין החוב שבמחלוקת. בסיכומו של דבר, התובע לא הצליח להרים את נטל השכנוע ועל כן התביעה נדחית. התובע אחראי לתשלום הוצאות המשפט של הנתבעת, בסך 6,000 ₪. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בתוך 60 יום בבית המשפט המחוזי מרכז לוד.