בע"מ 2065/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הקשור לסכסוך עיזבון משפחתי. הסכסוך המקורי נסב סביב פרשנות כוונותיה של האם המנוחה ביחס להורשת עזבונה, ובפרט האם בתה וחתנה (המבקשים) זכאים לכל העיזבון או רק לחלקת קרקע ספציפית לבנייה. המבקשים, אשר הוענקו להם זכויות בכל העיזבון על ידי בית משפט קמא, סברו כי המנוח מתכוון שהם יירשו את מלוא העיזבון. הערעור, שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה, הביא לביטול חלקי של החלטת הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשים זכאים לזכויות רק בחלקת המקרקעין הנזכרת ולא במלוא העיזבון. החלטת בית המשפט התבססה על תצהיר חתום על ידי המבקשים, ממנו עולה כי מטרת הירושה הייתה אך ורק לבנייה בחלקה הנדונה. עוד נקבע בדעת הרוב של שופטי בית המשפט המחוזי כי צוואת המנוחה מחייבת חלוקה שווה של כספי העיזבון בין שלושת ילדיה, ובכך דוחה את תביעת המבקשים לכלל העיזבון. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, שנדחתה. בפסק הדין נקבע כי בקשות למתן רשות ערעור במקרים כאלה נענות בדרך כלל רק כאשר הן מעלות שאלות משפטיות מעבר לתחום המחלוקת המיידית. המבקשים לא הציגו שאלות משפטיות משכנעות מעין אלה, וטיעוניהם בדבר עיוות דין לא נחשבו עילה מספקת להתערבות בשלב זה. בפסק הדין מודגש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה מנומק היטב והתבסס על בחינה מעמיקה של הטענות והראיות שהוצגו. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא צו להוצאות, נוכח היעדר בקשה לקבלן. פסק דין זה, שניתן ביום 6.1.2013, מסכם למעשה את המחלוקת המשפטית באשר לפרשנות ירושת האם המנוחה.