בש"א 4201/08

תקציר

פסק הדין דן בשתי החלטות שיפוטיות הנוגעות למקרה, הראשונה היא פסק הדין של בית המשפט העליון בעתירה נגד הדחתו של הפטריארך אירנאוס הראשון ומינויו של הפטריארך תיאופילוס השלישי לפטריארך של הקהילה היוונית אורתודוקסית בירושלים. בית המשפט העליון קבע כי החלטת הממשלה להכיר בתיאופילוס השלישי התבססה על התחשבות ראויה באינטרסים של מדינת ישראל ולא מצא עילה להתערב. עוד נקבע כי ההליכים הפנימיים שהובילו להדחה ולמינוי אינם בסמכותו של בית המשפט ואינם דורשים את אישור הממשלה בכל שלב. פסק דין זה משמש תקדים ועל ערכאות נמוכות יותר לדבוק בו. ההחלטה השנייה הנדונה היא של השופט סובל, שדחה תביעה שערערה על חוקיות הליכי מינוי האבות. סובל קבע כי לבתי המשפט אין סמכות עניינית בעניין בשל הוראה בפקודת הבתרכיה המעניקה חסינות מוחלטת לפטריארך הנבחר לאחר שהממשלה מפרסמת הצהרת הכרה. פקודה זו נועדה להבטיח את יציבות מעמדו של הפטריארך והקהילה הדתית שבראשו הוא עומד, וסובל פירש אותה כך שברגע שניתנת ההכרה, בחירת הפטריארך אינה ניתנת לבחינה שיפוטית. פסק הדין נוגע גם בשיקולי מדיניות שיפוטית, ומדגיש כי סוגיות רגישות כמו זו, שיש להן השלכות פוליטיות וכבר הוכרעו על ידי בית המשפט העליון במתקפה ישירה, אינן צריכות להיבחן מחדש בעקיפין. הדבר יערער את היציבות המשפטית ואת סופיות פסקי הדין. לפיכך, מרגע שממשלת ישראל הכירה במינוי הפטריארך, לא ניתן להטיל ספק בתוקפם של ההליכים הפנימיים שקדמו לו, דבר המבטיח את יציבות כהונתו של הפטריארך ומכבד את האוטונומיה הדתית של הקהילה. לסיכום, השופט קובע כי התקפה ישירה או עקיפה על הליכי המינוי הפנימיים של הפטריארך היווני-אורתודוקסי אינה אפשרית לאחר שהממשלה הוציאה מכתב הכרה. הבקשה למחיקת התיק על הסף נדחית, וכתב התביעה המתוקן מתקבל, בכפוף לצירוף תצהיר המאמת את העובדות. הנאשמים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן, והעניין נקבע לדיון קדם משפט. ההחלטה מועברת לבאי כוח הצדדים על ידי המזכירות.