עמ"ה 547/06

תקציר

המערערת, חברת בנייה ושותפה בשיעור 50% בשותפות בניה, ערערה על שומת המשיב בדבר הכנסתה החייבת לשנת 2001. המחלוקת נסובה סביב ניסיונה של המערערת לנכות הפרשה להוצאות עתידיות הקשורות לליקויי בנייה בדירות שנמכרו על ידי השותפות. הוראה זו, בסך 475,200 ₪, הופיעה בדו"חות המס של המערערת במשך מספר שנים. המשיב העריך את המערערת וטען כי מדובר בהוראה פיקטיבית שכן היא נותרה ללא שינוי במשך מספר שנים. עם זאת, המערערת טענה כי מדובר בהוראה לגיטימית, נוכח תביעה בגין ליקויי בנייה שהוגשה נגד השותפות בשנת 2000. בסופו של דבר שילמה המערערת פיצוי בסך 300,000 ₪ בשנת 2003. בית המשפט בחן את הסוגיה על פי המסגרת הנורמטיבית לניכוי הוצאות מההכנסה החייבת. נמצא כי המערערת עמדה בתנאים לניכוי חובות מותנים, שכן התביעה נגדם הייתה תלויה ועומדת בשנת המס הנדונה, וסכום ההפרשה היה סביר להתממש. בית המשפט פסק לטובת המערערת, והגיע למסקנה כי ההוראה לתיקונים מוצדקת לשנת המס 2001. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על התעקשותו של המשיב על סמנטיקה בכל הנוגע לשם ההוצאה. המשיב חויב לשלם את הוצאות המשפט של המערערת, והשומה לשנת 2001 בוטלה.