דב"ע נב/248 - 0

תקציר

המקרה שלפנינו הוא ערעור על פסק דין שניתן לטובת שחקן שלקה באוטם שריר הלב, והכיר בכך כתאונת עבודה המזכה אותו בהטבות. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אוטם שריר הלב של התובע ביום 16.4.89 נבע מהלחץ והמאמץ יוצאי הדופן שהשקיע בעבודתו כשחקן. על החלטה זו ערער המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי עבודתו של התובע לא כללה אירועים חריגים וכי חוות הדעת הרפואיות מצביעות על קיומם של גורמים נוספים שהשפיעו על האוטם יותר מאשר על עבודתו. בית המשפט העליון, לאחר שבחן את חומר הראיות וחוות הדעת הרפואיות, קיבל את הערעור. נמצא כי אמנם אירוע חריג אכן התרחש בעבודתו של התובע, אך השפעת עבודה זו על האוטם הייתה פחותה בהרבה מהשפעתם של גורמים אחרים, לרבות גורמי הסיכון האישיים של התובע כגון עישון, היפרכולסטרולמיה והיסטוריה משפחתית. לפיכך, פסק דינו של בית הדין האזורי התהפך, ואוטם שריר הלב לא נחשב לתאונת עבודה. בהחלטה הודגש כי הערכת בית המשפט התבססה על מכלול הראיות שהוצגו, לרבות חוות דעת רפואיות, עיתוי ונסיבות פרטניות.