עת"א 40663-10-12

תקציר

בית המשפט קבע כי החלטת ועדת השחרורים לשחרר אסיר על תנאי הייתה בלתי סבירה ומחייבת התערבות. האסיר ביצע עבירות הונאה חמורות ומתוחכמות במשך שלוש שנים, בהן רימה 33 משפחות מתוך סכום כולל של 18 מיליון שקל. חומרתן, היקפן ותוצאותיהן של עבירות אלה לא נשקלו די הצורך על ידי הוועדה, שהתמקדה בנסיבות המקלות. בנוסף, העובדה שהאסיר לא שילם כל פיצוי לקורבנותיו, למרות הפגיעה הקשה שנגרמה לו, לא קיבלה את המשקל הראוי. בית המשפט הדגיש כי פיצוי הוא קריטי בעבירות הונאה והיעדרו מעיד על היעדר חרטה אמיתית. בעוד שחוסר יכולת כלכלית לשלם עשויה להיות סיבה מוצדקת לאי תשלום, בית המשפט מצא כי לא כך היה המקרה כאן. קשייו הכלכליים של האסיר היו תוצאה ישירה של עבירותיו ולא הצדיקו אי תשלום. כמו כן, הטענה כי האסיר נמצא בהליכי פשיטת רגל לא הייתה מדויקת והטעתה את הוועדה. מאחר שהאסיר לא פתח בהליכי פשיטת רגל, אי יכולתו לשלם פיצויים לא הייתה בניגוד לחוק. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת ועדת השחרורים חרגה ממתחם הסבירות ולכן הותירה אותה בצד, ומכאן משתמע כי האסיר ירצה את יתרת עונשו.