עפ"ג 52053-05-17

תקציר

ערכאת הערעור החליטה שלא להתערב בגזר הדין שגזר בית משפט קמא, ובחרה שלא להתערב בגזר הדין חרף טענות המערער כי טעה בית משפט קמא. המערער הורשע על פי הודאתו בשורה של סעיפים של מרמה, גניבה וזיוף לאורך תקופה ממושכת, תוך הפגנת תחכום וזלזול בחוק. בית המשפט סבור כי חומרת העבירות מצדיקה ענישה מוחשית ומרתיעה, מה גם שהן בוצעו בעת שהמערער ישב על תנאי בגין עבירה קודמת. השופטים מסכימים עם קביעתו של בית משפט קמא כי אין להמיר את מאסרו של המערער בעבודות שירות, ומקווים כי המערער ישתתף בהליכי שיקום. עוד מסכימים השופטים כי אין צורך להכריע בשאלה האם המעשים המוזכרים באישום השלישי מהווים עבירה אחת או יותר, שכן האישומים חמורים דיים כך שגם אם ניתן יהיה להאריך את המאסר המותנה, אין לעשות כן. הערעור נדחה, ועל המערער לרצות את העונש כפי שיחליט בית משפט קמא.