ע"פ 4082/08

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה בו המערער, שהתגורר עם המנוח, דקר אותו והרג אותו. על פי כתב האישום, המערער ביקש מהמנוח, שהיה שיכור, לעזוב את הדירה, אך הוא סירב. במהלך הלילה נהג המנוח באלימות והמערער דקר אותו בליבו בסכין. לאחר מכן ניסה המערער לפברק ראיות באמצעות הנחת טוריה וסכין בידיו של המנוח. הוגש נגדו כתב אישום בגין רצח, שיבוש הליכי משפט ושיבוש ראיות. בית המשפט המחוזי זיכה את המערער מאשמת רצח, אך הרשיע אותו בהריגה, כמו גם בשני האישומים הנוספים. היא גזרה עליו עשרים שנות מאסר. המערער ערער על הכרעת הדין וטען כי פעל מתוך הגנה עצמית וכי היו כשלים חקירתיים, ובראשם אובדן קלטת ובה שיחות הטלפון שלו למשטרה לאחר האירוע. בית המשפט דחה את טענתו העיקרית של המערער כי מדובר בהגנה עצמית, שכן מעשיו של המנוח לא היוו סיכון ממשי, ותגובת המערער לא הייתה סבירה או מידתית לאיום. בנוסף, הנסיבות לא הצדיקו שימוש בכוח קטלני. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר מחדלי חקירה, והדגיש כי לקלטת החסרה לא הייתה השפעה על הרשעתו של המערער בהריגה. עם זאת, השופטים כן התחשבו בתחושות האיום של המערער ובסרט החסר בעת קביעת עונשו, והפחיתו את תקופת המאסר בפועל לחמש עשרה שנים, עם שלוש שנים נוספות על תנאי. המערער ירצה סך של שמונה עשרה שנות מאסר מיום מעצרו. השופט א' גרוניס והשופט ס' ג'ובראן הסכימו עם פסק הדין.