חדל"פ 5833-11-23

תקציר

בית המשפט דחה ערעור בדבר יכולתו של נושה להגיש תביעת חוב נגד אדם הנמצא בהליכי חדלות פירעון. הנושה ביקש הארכה של המועד האחרון להגשה, אך בקשתו נדחתה בשל היעדר הצדקה וראיות לנסיבות המונעות הגשה במועד. בית המשפט שב ואישר את הביקורת השיפוטית המופעלת במשורה על החלטות הנאמנים ואת החשיבות המהותית של עמידה במועדים בדיני חדלות פירעון. לדברי השופטת, ידיעת בא כוח הנושה על ההליך והיעדר נסיבות חיצוניות המעכבות הגשה במועד היוו גורמים מכריעים. גם הבקשה להארכת מעצר, שהוגשה לאחר המועד האחרון, היוותה שיקול מרכזי, וכך גם שלב הליך חדלות הפירעון. בית המשפט הכיר בפוטנציאל הפגיעה בנושה אך עמד מאחורי ההחלטה והדגיש את הצורך לאזן בין אינטרסים שונים בתיקי חדלות פירעון. השיהוי במתן ההחלטה, שאירע לאחר סיום הליך חדלות הפירעון, טופל אף הוא, אם כי נחשב תיאורטי, והותיר את דחיית הערעור על כנה, ללא צו להוצאות.