עפ"ת 67199-08-21

תקציר

בית המשפט המרכזי לתעבורה הרשיע נאשם בנהיגה בשכרות שלא בפניו, וגזר עליו 30 חודשי פסילה מלנהוג, פסילה על תנאי וקנס בסך 4,000 ₪, בהתחשב ברשומו הקודם בנהיגה תחת השפעה ונהיגה ללא רישיון. הנאשם ערער על פסק הדין, טען כי היעדרותו נבעה ממצב רפואי וביקש משפט חוזר. בית המשפט דחה את הערעור, לא מצא סיבה מוצדקת להיעדרותו וראה את השיהוי של שלושה חודשים בערעור על פסק הדין בלתי סביר. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות הנאשם בדבר תקפות תוצאות בדיקת הנשיפה והתחשבות בעברו הפלילי בעת מתן גזר הדין. עבירת הנהיגה בשכרות אינה פטורה מסדר הדין המיוחד לעבירות קלות הקבוע בסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי, והחלטת בית משפט קמא להמשיך בהליך שלא בפניו הייתה מוצדקת. לאחר עיון בחומר הראיות, הגיע שופט הערעור למסקנה כי לא נפל עיוות דין בהרשעה וכי העונש הולם בהתחשב בחומרת העבירה ובעברו הקודם של הנאשם. הערעור נדחה, והנאשם נדרש למסור את רישיון הנהיגה שלו או למסור הצהרה למזכירות בית המשפט לתעבורה עד למועד שנקבע.