ה"פ 48388-01-12

תקציר

צוואתו של הרב שלמה יעקב מוסאיוף זצ"ל הקדישה נכסי נדל"ן מסוימים לצאצאיו, מה שהפך בהמשך לסלע מחלוקת בין גורמים שונים והוביל לשורה של הליכים משפטיים. הסכסוך הגיע לשיאו בהסכם פשרה שהושג בדיון בבית המשפט העליון בשנת 2010. הסדר הפשרה הורה לשמאי להעריך את שווי השוק של הנכסים. השאלה המרכזית של הפרשנות סביב ההסדר עסקה בשאלה האם יש להעריך את כל הנכסים כתפוסים באופן שישפיע באופן משמעותי על שווי השוק שלהם. בית המשפט בחן את הנסיבות שהובילו להסדר הפשרה ואת כוונות הצדדים. נמצא כי מלשונו הברורה והחד-משמעית של היישוב עולה כי יש להתייחס לכל הנכסים המדוברים כתפוסים במהלך ההערכה. עוד קבע בית המשפט כי אמנם אין להתחשב בפרטים פרטניים על התפוסה בכל נכס, אך על השמאי להביא בחשבון את ייעודה של כל יחידה (מגורים, מסחר או ציבור) בעת הערכת שוויה כתפוסה. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי יש לבחון את זכויות הבנייה הקשורות בנכסים כמות שהן, מבלי להתחשב במגבלות הדיירות המוגנת. ההערכה צריכה לשקף את שווי השוק בעת ההערכה, ללא התאמות רטרואקטיביות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הסדר הפשרה, כפי שפורש, אינו בלתי צודק, ונראה כי שיקוליהם של המשיבים 1 עד 4 היו נוחים באופן סביר. כל אחד מהמשיבים, למעט המשיב 4, חויב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ למבקש, למשיב 6, למשיב 7 ולמשיב 8. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 3.8.2012.