LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

דנ"פ 1908/98

החלטה עליון

📋
מספר הליך1908/98
📂
סוג הליךדנ"פ
📅
תאריך25 במרץ 1998
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפלוני נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםא' ברק

תקציר

ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בעניין העתירה לדיון נוסף בתיק 6660/97 עקרונות משפטיים: 1. **אופי ההחלטות והערעורים בבית המשפט העליון**: בית המשפט מבהיר כי החלטות שניתנו על ידי שופט יחיד, במיוחד בענייני קדם משפט או ביניים כגון גילוי ראיות, אינן ניתנות בדרך כלל לדיון נוסף או לערעור, תוך הסתמכות על תקדימים מוסמכים כמו *לביא נ' בנק הפועלים* (ת.א. 6707/95) ואחרים. זה מדגיש את הסופיות של החלטות פרוצדורליות מסוימות כדי להבטיח יעילות ויציבות שיפוטית. 2. **היקף חוק בתי המשפט וסדרי הדין**: בית המשפט מסתמך על סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המסדיר את סמכויות בית המשפט לקיים דיונים נוספים. בית המשפט מפרש הוראה זו באופן מצמצם, ומדגיש כי היכולת לקיים דיונים נוספים חלה בדרך כלל על מקרים שבהם החוק קובע במפורש הליכים כאלה, ולא על כל החלטותיו של שופט יחיד, במיוחד החלטות ביניים או פרוצדורליות. 3. **ההבחנה בין ערעורים לדיונים נוספים**: בית המשפט מדגיש עיקרון משפטי מרכזי לפיו דיון נוסף אינו שווה ערך לערעור. כפי שנתמך בפסיקה כגון *יעקב אמיר נ' עליזה עמיר*, דיון נוסף אינו מהווה תחליף להליך הערעור הסטטוטורי, ואינו מתקן את היעדר זכות הערעור על החלטות מסוימות, כגון אלה הנוגעות לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44 לפקודת הראיות. חידושים משפטיים: 1. **הבהרה משפטית לגבי היקף הדיונים הנוספים**: ההחלטה מבהירה את ההיקף המצומצם של סמכותו של בית המשפט לקיים דיונים נוספים מעבר לאלה שנקבעו במפורש בחוק. הוא מדגיש כי עצם סמכותו של הרכב של שלושה שופטים לדון בעניין אינה משתרעת באופן אוטומטי על קיום דיונים נוספים בהחלטות ביניים המתקבלות על ידי שופט יחיד, במיוחד כאשר הליכים כאלה אינם קבועים במפורש בחוקים או בכללים הרלוונטיים. 2. **חיזוק סופיותן של החלטות ביניים**: על ידי דחייה מפורשת של הבקשה לדיון נוסף, בית המשפט מחזק את העיקרון שהחלטות ביניים פרוצדורליות - כגון אלה הדוחות בקשות גילוי - הן בדרך כלל סופיות ואינן כפופות לדיון חוזר אלא אם כן נקבע במפורש בחוק או הוכחו נסיבות חריגות. 3. **נוקשות פרוצדורלית ביחס לראיות חסויות**: פסיקת בית המשפט מדגישה את החשיבות של יושרה פרוצדורלית ואת הדרכים המוגבלות לערעור על החלטות הקשורות לראיות חסויות. זה מקיים את אמצעי ההגנה הפרוצדורליים שנועדו להגן על מידע רגיש, בהתאם לעקרונות של צדק פרוצדורלי וסודיות. תקציר: החלטת בית המשפט משקפת גישה שמרנית ועקרונית כלפי ביקורת שיפוטית על החלטות פרוצדורליות ביניים, ומאשרת כי דיונים נוספים אינם זמינים בדרך כלל אלא אם כן מותר במפורש בחוק. הוא מדגיש את ההבחנה בין דיון נוסף לבין ערעור משפטי, מבהיר את סמכותו הדיונית של בית המשפט ומחזק את סופיותן של פסקי ביניים, במיוחד אלה הנוגעים לראיות רגישות. החלטה זו מקיימת את עקרונות היעילות הדיבורית, העקביות השיפוטית וההגנה על מידע סודי, ותורמת לחידוד הדין הפרוצדורלי במערכת המשפט הישראלית.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטפקודת הראיותתקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה)

דנ"פ 1908/98 פלוני נ' מדינת ישראל, עליון (25.3.1998)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית