ס"ע 15129-05-09

תקציר

בית הדין קבע כי פניותיו של העובד לגורמים חיצוניים, לרבות המועצה להשכלה גבוהה וחבר כנסת, לא היו הסיבה לפיטוריו מהמרכז האקדמי כרמל. הסיבה האמיתית הייתה התנהלותו הפסולה, שכללה הקלטה חשאית של שיחות עם אנשי המכללה, מסירת מידע מגמתי וחלקי לגורמים חיצוניים והכפשת המכללה והעומד בראשה. בנוסף, הימנעותו של העובד מבירור פנימי של הנושא טרם פנייה לגורמים חיצוניים, כמו גם החשד להטרדה מינית במהלך עבודתו הקודמת, הניעו את החלטת המכללה. מעשיו של העובד הפרו את האמון ותום הלב המצופים ביחסי העבודה. כמו כן, בית הדין קבע כי טענת העובד להתנהגות גזענית מצד המכללה אינה מבוססת. ההחלטה שלא לפתוח התמחות בראיית חשבון התבססה על שיקולים כלכליים, שכן רק סטודנט אחד שילם את שכר הלימוד שבוע וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים. תלונתו של העובד לגורמים החיצוניים נמצאה כתלונת שווא, ומשכך הוא אינו זכאי להגנה לפי חוק הגנת העובד. באשר לתביעות הכספיות של העובד על בסיס הסכם מאוגוסט 2007, קבע בית הדין כי טיוטת ההסכם הבלתי חתומה אינה מחייבת. הצדדים ניהלו משא ומתן על תנאים חדשים לאחר שלא נפתחה ההתמחות בראיית חשבון לשנת הלימודים 2008-2009, והתנהלותם לא תאמה את תנאי ההסכם משנת 2007. יתר על כן, העובד לא מילא את תנאי ההסכם. לפיכך, נדחו תביעות העובד לשכר ולהטבות תעסוקה אחרות על פי ההסכם משנת 2007. העובד פוטר כדין, וטענתו החלופית לקבלת תנאים נלווים בנוסף לשכרו החודשי נדחתה אף היא, שכן היא הועלתה באופן כללי מדי. לפיכך, החליט בית הדין לדחות את תביעת העובד במלואה והורה לו לשלם לנתבעים הוצאות בסך 8,000 ₪. העובד לא היה מוגן על ידי חוק הגנת העובד, וטיעוניו לגבי תוקפו של ההסכם משנת 2007 לא התקבלו.