ת"א 1738/95

תקציר

התובעת, חברת קיבוץ עין חרוד, נפצעה קשה בתאונת דרכים שהותירה אותה נכה לצמיתות. הנתבע חייב בפיצוי. בית המשפט שיבח את הטיפול של הקיבוץ בתובע אך מתח ביקורת על הגזמה בטענות התובע. הנזק הלא ממוני של התובע נאמד ב-165,500 ₪, הוצאות נסיעה ואשפוז ב-82,000 ₪ ואובדן הכנסות עבר ב-262,000 ₪. הפיצוי החודשי בגין נזקים עתידיים נקבע על 28,150 שקל, מתוכם 5,600 שקל בגין אובדן השתכרות, 16 אלף שקל עבור טיפול סיעודי, 800 שקל עבור שכר אפוטרופסות, 300 שקל עבור תחבורה, 1,250 שקל עבור חומרים מתכלים, 2,000 שקל עבור פיזיותרפיה, 1,000 שקל עבור השגחה רפואית, 200 שקל עבור תרופות וכביסה ו-1,000 שקל עבור ציוד והוצאות בלתי צפויות. סכום זה ישולם מעת לעת, החל מיום 1.10.2000 ועד סוף חיי התובע, בתוספת שכר טרחת עורך דין ומע"מ. הנתבעת נדרשת לספק ביטחון הולם לתשלומים התקופתיים וכן תישא בהוצאות המשפט של התובע. סך הפיצויים בגין נזקי עבר, לאחר ניכוי תגמולים שהתקבלו, הוא 565,081 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים.