ת"א 65025-06-15

תקציר

בית המשפט החליט כי שכר טרחת התובע יישאר בעינו, לאחר תביעה מתוקנת, משום שאופי התביעה, המתייחסת להפקעת מקרקעין, לא השתנה. בתביעה הראשונית נטען כי מקרקעי התובעת נלקחו על ידי רשות מקומית לצרכי ציבור ללא תמורה, וכי למרות שינוי ייעוד הקרקע, היא לא הוחזרה לתובע. בעוד שהתביעה המתוקנת חידדה את העתירות ופירטה את סכום הפיצוי הכספי המבוקש – 4,300,000 ש"ח – וציינה כי הקרקע נמכרה לצד שלישי, דבר שאינו מאפשר השבה, עילת התביעה נותרה בעינה. השופטת קבעה כי הגורם המכריע בקביעת האגרה הוא עילת התביעה ולא הסעד המבוקש, וכי האגרה המופחתת שכבר שולמה על ידי התובעת, השמורה לתביעות הנוגעות לנטילת זכויות במקרקעין, מתאימה במקרה זה. לפיכך, נדחתה בקשת הנתבעת כי התובע ישלם אגרה גבוהה יותר על בסיס השווי הכספי של התביעה המתוקנת. השופט הורה כי הוצאות הבקשה ייקבעו על פי תוצאות התיק העיקרי, והחלטה זו פורסמה לציבור ביום 23.3.2017.