תאד"מ 16272-02-23

תקציר

## ניתוח משפטי: תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים **מבוא** פסק הדין דנן עוסק בתביעה לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכב תובע (מונית) כתוצאה מתאונת דרכים. התאונה אירעה כאשר רכב הנתבעים, המבוטח אצל הנתבעת 1, והיה באותה עת בחזקת הנתבע 2 (בעל מוסך) לצורך תיקון, נסע לאחור ופגע במונית התובע. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים כפי שעולים מפסק הדין. **האחריות לתאונה** בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי האחריות לתאונה רובצת על נהג רכב הנתבעים, מר אביחי זוהר (עובד המוסך ובנו של הנתבע 2), אשר נסע לאחור ופגע במונית התובע שעמדה. קביעה זו התבססה על ראיות ברורות, לרבות סרטון מצלמת דרך שהוצג על ידי התובע, ואישור נסיבות התאונה על ידי הנתבע 2 וזוהר. **יחסי שכירות ואחריות שולח** בהתאם לסעיפים 13-14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בית המשפט קבע כי חרף העובדה שזוהר נהג ברכב, האחריות לתאונה מוטלת גם על הנתבע 2, כמעסיקו של זוהר. קביעה זו נובעת מהוראות החוק בדבר אחריות שולח למעשי עובדו, וכן מעצם העובדה שהרכב היה בחזקת המוסך לצורך תיקון. **תחולת הכיסוי הביטוחי – עיקרי הדברים והחידושים** הסוגיה המרכזית בפסק הדין נגעה לתחולת הכיסוי הביטוחי של פוליסת הביטוח שהוציאה הנתבעת 1 (חברת הביטוח) עבור בעלת הרכב, גברת טלי קלוסקי. הנתבעת 1 טענה כי התאונה אינה מכוסה בפוליסה בשל מספר סיבות, אשר נדחו על ידי בית המשפט. 1. **"מטרות השימוש המותרות ברכב" – פרשנות תכליתית וצרכנית:** * **טענת הנתבעת 1:** הפוליסה מכסה שימוש למטרות חברתיות ופרטיות, וכן למטרות עסקו של המבוטח, אך **מוציאה במפורש** שימוש למטרות "סחר" (ראו עמ' 4 למפרט הפוליסה). לטענתה, נהיגת עובד מוסך ברכב לקוח לצורך תיקון מהווה שימוש למטרת סחר, ולכן אינה מכוסה. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט **דחה** טענה זו. הוא ביסס את דחייתו על **פרשנות תכליתית** של הסעיף. בית המשפט קבע כי החריגים המפורטים בסעיף (כמו "סחר") רלוונטיים **רק** כאשר המבוטח עצמו, גברת קלוסקי, היה עושה שימוש ברכב במסגרת עיסוקה למטרות אלו. כלומר, החריג "סחר" אינו חל כאשר הרכב נמסר למוסך לצורך תיקון. * **חידוש משפטי:** קביעה זו מהווה חידוש משמעותי בפרשנות של סעיפי "מטרות השימוש המותרות". היא מדגישה כי יש לבחון את הסעיפים לאור תכליתו של החוזה וציפיותיו הסבירות של הצרכן. בית המשפט קבע כי אין זה סביר לצפות מבעל רכב שלא יקבל כיסוי ביטוחי כאשר הוא מוסר את רכבו למוסך לתיקון, שכן פעולה זו היא הכרחית לצורך שימוש שוטף ברכב. * **ראיות תומכות:** בית המשפט התבסס על פסיקות קודמות (כמו "פס"ד דולב") והדגיש כי אם חברת הביטוח מבקשת להחריג שימוש כה נפוץ ושיגרתי, עליה לעשות זאת באופן ברור ובולט, בהתאם לסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח. 2. **אחריות המוסך כ"שומר בשכר" וחובת ביטוח נפרדת:** * **טענת הנתבעת 1:** הנתבע 2 הינו "שומר בשכר" ולכן נושא באחריות מלאה. בנוסף, על המוסך הייתה מוטלת החובה לרכוש פוליסת ביטוח מסוג "פוליסת סחר" שתכסה אחריות בעל מוסך ומי מטעמו בעת נהיגה ברכבי לקוחות, כיסוי שהוחרג מהפוליסה של גברת קלוסקי. * **קביעת בית המשפט:** * **שומר בשכר:** בית המשפט קבע כי גם אם נכונה טענת הנתבעת 1 בדבר חבותו של הנתבע 2 כ"שומר בשכר", אין בכך כדי להפקיע את תחולת הפוליסה. כפועל יוצא מדחיית טענת העדר הכיסוי הביטוחי, דיון זה מתייתר. * **חובת ביטוח סחר:** בית המשפט **דחה** את הטענה כי רשלנותו של הנתבע 2 (אי רכישת פוליסת סחר) מפקיעה את פוליסת הביטוח של גברת קלוסקי. הוא הסביר כי מטרת פוליסת סחר היא לאפשר לעוסקים בכלי רכב לנהוג ברכבים הנכנסים והיוצאים ממאגר העסק, גם אם אינם מבוטחים בביטוח חובה. כלומר, הפוליסה נועדה לכסות את בעל המוסך במקרים בהם הרכב אינו מבוטח בביטוח מתאים. במקרה דנן, הרכב היה מבוטח בפוליסה של גברת קלוסקי, ולכן לא היה הכרח בקיום פוליסת סחר. * **חידוש משפטי:** פסיקה זו מבהירה את הגבולות בין האחריות המוטלת על בעל הרכב, חברת הביטוח שלו, לבין האחריות המוטלת על מוסך. היא מדגישה כי אי קיום ביטוח נפרד על ידי המוסך אינו מהווה כשלעצמו עילה להפקיע כיסוי ביטוחי מפוליסה קיימת של בעל הרכב, במיוחד כאשר הרכב היה מבוטח כנדרש. 3. **היקף ההרשאה לנהיגה:** * **טענת הנתבעת 1:** לא הוכח כי השימוש ברכב נעשה במסגרת ההרשאה שניתנה על ידי גברת קלוסקי, שהוגבלה לצרכי תיקון בלבד. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט קיבל את טענת התובע והנתבע 2 כי מי שנהג ברכב עשה כן תחת הרשאתה של גברת קלוסקי, וכי הנסיעה ברכב הייתה דרושה לצורך תיקון ובחינת רישוי. כמו כן, נקבע כי קיימת חזקה שהנוהג ברכב עושה כן ברשות בעל הרכב. הנטל להוכיח שימוש בחריגה מההרשאה היה מוטל על הנתבעת 1, והיא לא עמדה בו. **הוכחת נזקי התובע וטענת הקיזוז** 1. **נזק רכוש:** התובע הציג חוו"ד שמאי המוערכת ב-13,027 ₪. בית המשפט קיבל את חוות הדעת זו, מאחר והנתבעים לא הציגו חוות דעת נגדית ולא ביקשו לחקור את השמאי. 2. **אובדן ימי עבודה:** בית המשפט **לא** מצא כי הוכח הנזק בגין אובדן ימי עבודה. 3. **סכום נזק מוכח:** על כן, סך הנזקים המוכחים של התובע נקבע ל-13,668 ₪ (הסכום הכולל של חוו"ד השמאי בתוספת עלות אגרת משפט והוצאות). 4. **טענת קיזוז של הנתבע 2:** הנתבע 2 טען כי בהתבסס על הסכמה ראשונית לתיקון הרכב על חשבונו, הוא רכש חלפים וצבע, וביקש לקזז עלויות אלו (3,086 ₪). 5. **קביעת בית המשפט:** בית המשפט **דחה** את טענת הקיזוז. הוא קבע כי הנתבע 2 התמהמה באספקת החלפים הדרושים, והתובע, משיקולי צורך בתיקון מהיר של המונית, פנה למוסך אחר. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי הנתבע 2 (באמצעות זוהר) ניסה להטעות את התובע ולהציג בפניו פוליסות ביטוח שאינן קשורות כלל לתאונה, התנהלות אשר פגעה באמון התובע בנתבע 2 ומנעה ממנו למסור את מלאכת התיקון לידיו. בנוסף, לא הוצגו ראיות מספקות לעלות עבודות הצבע. **התנהלות הנתבע 2 והשלכותיה** בית המשפט העיר הערה משמעותית בנוגע להתנהלותו של הנתבע 2 (ו/או זוהר) לפני הגשת התביעה, אשר כללה ניסיונות להטעות את התובע ולהציג פוליסות ביטוח שגויות. התנהלות זו, אשר נחשבה על ידי בית המשפט למכוונת ומטרתה הייתה לעכב את התובע מלתקן את רכבו, הובילה לחיובו של הנתבע 2 בהוצאות נוספות לטובת התובע בסך 2,000 ₪. **סוף דבר** בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 1, לשלם לתובע את סכום הנזק המוכח (13,668 ₪) בתוספת הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין, ובנוסף, לחייב את הנתבע 2 בהוצאות נוספות בשל התנהלותו. **סיכום** פסק הדין מדגיש מספר עקרונות משפטיים חשובים: * **פרשנות תכליתית של פוליסות ביטוח:** יש לבחון את תנאי הפוליסה לאור תכליתו הצרכנית וציפיותיו הסבירות של המבוטח, ובמיוחד כאשר מדובר בשימושים נפוצים כגון מסירת רכב למוסך. * **אחריות שולח:** מעסיק נושא באחריות למעשי עובדיו במסגרת העבודה. * **גבולות האחריות של חברת ביטוח:** אי קיום ביטוח נפרד על ידי צד שלישי (כמו מוסך) אינו משפיע באופן אוטומטי על תחולת פוליסת ביטוח קיימת של בעל הרכב. * **חשיבות ההתנהלות:** התנהלות חסרת תום לב או ניסיונות להטעות מצד אחד הצדדים עשויה להשפיע על החלטת בית המשפט, לרבות בחיוב בהוצאות.