ת"א 35611-02-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיקים ת"א 35611-02-26 ו- ת"א 2562-01-26** **הקדמה** ההחלטה דנה בשתי בקשות סותרות: בקשה לאישור פסק בוררות (ת"א 35611-02-26) ובקשה לביטולו, אליה צורפה בקשה להארכת מועד להגשתה (ת"א 2562-01-26). בית המשפט, בראשות כבוד השופטת בלהה טולקובסקי, איחד את הדיון ודן תחילה בבקשה להארכת מועד ובבקשה לביטול פסק הבוררות. **רקע עובדתי** ההליך נוגע לסכסוך בין בני הזוג פרחי (המבקשים בבקשה לביטול) לבין אגודת מוסדות קהילתיים קרית צאנז (להלן: "מוסדות צאנז") וחברת קריית צאנז בע"מ (להלן: "מוסדות צאנז" או "המשיבות"). הסכסוך נסוב סביב הסכם שנחתם בשנת 2011 לביצוע פרויקט בנייה במקום בניין מגורים ישן, בו היו לבני הזוג פרחי זכויות חכירה בשתי דירות. ההסכם כלל תניית בוררות המחייבת את הצדדים לפנות לבורר יחיד, הרב בן ציון רייך. במהלך השנים ניתנו שני פסקי בוררות ראשונים, אשר עסקו בעיקר בזכויותיהם של בעלי הדירות (ובכללם בני הזוג פרחי) בבניין החדש, ובאופן חישוב התשלומים עבור תוספת שטח. פסק הבוררות השלישי, נשוא הבקשה לאישור, ניתן ביום 9.11.2025 ועסק, בין היתר, במועד התשלום עבור הדירות החדשות. **הבקשה להארכת מועד ובקשה לביטול פסק הבוררות** בני הזוג פרחי, המבקשים לבטל את פסק הבוררות, טענו כי קיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים הארכת מועד להגשת בקשתם. טעמים אלו התבססו על: 1. **תקלה טכנית:** פקיעת תוקף "הכרטיס החכם" של בא כוחם, אשר מנעה את הגשת הבקשה במועד, וזאת מיד לאחר חידושו. 2. **טעמים מהותיים - גילוי מאוחר:** נטען כי מוסר פסק הבוררות, אשר הציג עצמו כגורם ניטרלי, הוא למעשה עוזרו ואיש אמונו של הבורר, וכן משמש כמזכירו של דיין בבית דין של המשיבות. קשר משולש זה, אשר הוסתר לכאורה, מהווה הפרה של חובת גילוי ויוצר חשש למשוא פנים, המהווה עילה לביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"). טענה זו גובתה בטענה כי סעיף 27(ב) לחוק הבוררות מאפשר תחילת מניין הימים לביטול רק מיום גילוי העובדות. 3. **סירוב הבורר למסור פרוטוקולים:** נטען כי סירוב הבורר למסור את פרוטוקולי הדיונים, למרות פניות חוזרות, סיכל את יכולתם להגיש התנגדות מנומקת במועד. **תגובת המשיבות לבקשה להארכת מועד** מוסדות צאנז טענו כי המבקשים כשלו בהגשת בקשת הביטול וההתנגדות במועדים הקבועים בחוק הבוררות ובתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט-1968. נטען כי אף לא הוגשה בקשה להארכת מועד לפני תום המועד הקבוע. הטענה בדבר סעיף 24(10) לחוק נדחתה כטענה שאינה אוחזת מים. כמו כן, הודגש כי למרות הנחיית בית המשפט להגשת הבקשה עד ליום 29.1.2026, זו הוגשה בפועל רק ביום 10.2.2026. **דיון והכרעה של בית המשפט** בית המשפט בחן את הבקשות לאור הוראות סעיף 27(א) לחוק הבוררות, הקובע כי בקשת ביטול לא תתקבל אם הוגשה לאחר 45 יום ממתן הפסק, אלא אם כן קיימים "טעמים מיוחדים" שירשמו, המצדיקים הארכה. נקבע כי הרציונל מאחורי הגבלת הזמן נועד לקדם וודאות ויציבות משפטית, והארכת מועד תינתן רק בנסיבות חריגות, המוסברות על ידי נסיבות אובייקטיביות או אילוצים שאינם בשליטת בעל הדין. **החלטת בית המשפט לגבי הארכת מועד:** בית המשפט דחה את הבקשה להארכת מועד, ונימק זאת כדלקמן: 1. **חלוף מועד הגשת הבקשה לביטול:** פסק הבוררות ניתן ב-9.11.2025 ונמסר ב-12.11.2025. המועד להגשת בקשה לביטול, 45 יום, חלף ב-28.12.2025. הבקשה להארכת מועד הוגשה רק ב-10.2.2026, לאחר חלוף המועד. 2. **טענת אי-מסירת פרוטוקולים:** נדחתה כטענה המצדיקה הארכת מועד. נקבע כי הפנייה לקבלת הפרוטוקולים נעשתה רק ב-15.1.2026, לאחר חלוף המועד להגשת בקשת הביטול. לא הוכח כי נעשתה פנייה מוקדמת יותר. 3. **טענת פקיעת "הכרטיס החכם":** נדחתה. נקבע כי גם אם הייתה תקלה טכנית, ניתן היה להגיש את הבקשה במזכירות בית המשפט. יתרה מכך, במועד בו נטען כי התגלתה התקלה (לאחר 26.1.2026), כבר חלף המועד להגשת הבקשה לביטול. 4. **טענות בדבר משוא פנים (סעיף 24(10) לחוק):** * הודגש כי הוראת סעיף 27(ב) לחוק חלה רק על עילת הביטול הספציפית של גילוי מאוחר, ולא על כלל העילות. * נטען כי הטענות לגבי קשרי הבורר עם מוסדות צאנז (חברות בקהילה, היותו "אורגן", והיכרותו עם ההסכם) לא פורטו די הצורך ולא הקימו חשש ממשי למשוא פנים. * בית המשפט ציין כי המבקשים ידעו על קשריו של הבורר עם הקהילה עוד בשלב החתימה על ההסכם, אך לא התנגדו למינויו. בהתאם לדוקטרינת ההשתק, בעל דין שידע על קשרי בורר ונתן הסכמתו למינוי, אינו יכול להסתמך על עובדות אלו בדיעבד לשם פסילת הבורר. * נטען כי הטענה בדבר העסקת מוסר הפסק על ידי המשיבות לא גובתה בתשתית עובדתית מספקת. * לא הובהר כיצד מסירת פסק הבוררות לאחר נתינתו, על ידי אדם המוכר לבורר, יוצרת חשש למשוא פנים, במיוחד כאשר קביעות הפסק התבססו על פסקי בוררות קודמים שלא בוטלו. **תוצאה והשלכות משפטיות** * **דחיית בקשת הארכת מועד:** בית המשפט קבע כי המבקשים לא הצביעו על טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד, אלא על מחדליהם. * **דחיית בקשת הביטול על הסף:** כפועל יוצא מדחיית הבקשה להארכת מועד, בקשתם של בני הזוג פרחי לביטול פסק הבוררות נדחתה על הסף. * **אישור פסק הבוררות:** לאור דחיית בקשת הביטול, בית המשפט אישר את פסק הבוררות מיום 9.11.2025 ונתן לו תוקף של פסק דין. * **הוצאות משפט:** בני הזוג פרחי חויבו בתשלום הוצאות למשיבות. **עקרונות משפטיים וחידושים (על פי הנתונים)** 1. **פרשנות "טעמים מיוחדים" להארכת מועד:** בית המשפט חזר והדגיש את הפרשנות המצמצמת של "טעמים מיוחדים" בסעיף 27(א) לחוק הבוררות. נדחתה הטענה כי תקלה טכנית (כגון פקיעת "כרטיס חכם") או קשיים בהשגת מסמכים (כגון פרוטוקולים) מהווים כשלעצמם טעמים מיוחדים, במיוחד כאשר ניתן היה לפעול בדרכים חלופיות (הגשה למזכירות) או כאשר הפניות נעשו באיחור. 2. **חובת גילוי וחשש למשוא פנים:** על אף שהטענה בדבר קשרי הבורר ומוסר הפסק עם המשיבות עשויה לכאורה להעלות חשש למשוא פנים (סעיף 24(10) לחוק), בית המשפט דחה אותה על בסיס מספר טיעונים: * **הידע המוקדם של הצדדים:** הוכר העיקרון כי צד שידע על נסיבות העלולות להקים חשש למשוא פנים (כמו השתייכות הבורר לצד מסוים) והסכים למינויו, אינו יכול להסתמך על עובדות אלו מאוחר יותר לשם פסילת הבורר (דוקטרינת ההשתק). * **הצורך בתשתית עובדתית מוצקה:** לא די בטענות כלליות בדבר קשרים או היכרות; יש להוכיח קשרים אלו באופן קונקרטי, באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים, ולא רק אפשרות תיאורטית. * **ההבחנה בין עילות ביטול:** בית המשפט הדגיש כי סעיף 27(ב) לחוק (תחילת מניין ימים לגילוי מאוחר) חל באופן ספציפי על עילת סעיף 24(10) לחוק, ולא על עילות ביטול אחרות. 3. **היעדר ביסוס לטענות בדבר חריגה מסמכות או פגיעה בזכות טיעון:** בית המשפט בחן את יתר עילות הביטול הנטענות (חריגה מסמכות, פגיעה בזכות טיעון) וקבע כי הן לא הוכחו כראוי. לדוגמה, טענות בדבר חישוב סכומים נגעו לפסקי בוררות קודמים שלא בוטלו, וטענות בדבר פגיעה בזכות טיעון נקשרו שוב לאי-המצאת פרוטוקולים, כאשר הפניות נעשו באיחור. 4. **חשיבות סדרי הדין ומועדים:** ההחלטה מדגישה את החשיבות הרבה שבית המשפט מייחס לשמירה על מועדים הקבועים בחוק הבוררות ובתקנות. איחור בהגשת בקשה, ללא הצדקה מספקת ב"טעמים מיוחדים", מוביל לדחיית הבקשה על הסף, ובכך מביא לאישורו של פסק הבוררות. 5. **סופיות הליך הבוררות:** ההחלטה משקפת את המגמה המשפטית להבטיח את סופיות הליך הבוררות. בית המשפט אישר את פסק הבוררות, תוך שהוא מבסס זאת על דחיית בקשת הביטול על הסף עקב אי-עמידה במועדים ובטענות חסרות בסיס. **מסקנה** בית המשפט המחוזי, בהחלטתו, הדגיש את החשיבות של קיום מועדים הקבועים בחוק הבוררות, את הצורך בהצגת "טעמים מיוחדים" משמעותיים ומוצקים להארכת מועד, ואת הנטל המוטל על בעל דין הטוען לפסול בורר או לפסול פסק בוררות. בהיעדר עמידה בתנאים אלו, בית המשפט דחה את הבקשות לביטול ולהארכת מועד, ואישר את פסק הבוררות, תוך הדגשת עקרונות של סופיות הדיון, ודאות משפטית, ושיקולי צדק כלפי המשיבות אשר עמדו בהליכים הנדרשים.