בש"פ 620/97

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצרם של ארבעה נאשמים שהואשמו במספר עבירות הקשורות לשוד, פריצה וגניבה. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם של שניים מהנאשמים, ובהם המערער, ואילו השניים האחרים שוחררו מחוסר ראיות מספיקות. בית המשפט העליון קבע כי ההבחנה של בית המשפט המחוזי בין הנאשמים מוצדקת על ידי משקל הראיות שהוצגו. הראיות הישירות נגד המערער ונאשם נוסף, לרבות הקלטת וידאו של השוד, נחשבו מוצקות יותר מהראיות הנסיבתיות הקושרות את שני הנאשמים האחרים לעבירה. בית המשפט הדגיש כי הערכת ראיות לכאורה מחייבת לבחון כל מקרה לגופו, ומסקנות שונות המבוססות על הראיות מותרות. למרות שההחלטה יצרה תפיסה של אפליה בין הנאשמים, בית המשפט מצא כי מדובר בהבחנה סבירה המבוססת על הראיות הקיימות. הערעור נדחה, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער.