סע"ש 47279-11-20

תקציר

תביעה כספית זו סובבת סביב טענות של עובד לשעבר על התנכלות ולשון הרע כלפי מעסיקו, כמו גם שכר שלא שולם, שעות נוספות ותנאים סוציאליים. התובע, שעבד אצל הנתבעת מינואר עד נובמבר 2020, טען כי הנתבעים התעללו בו, פגעו בשמו הטוב ולא שילמו לו את שכרו המגיע לו. עם זאת, השופט קבע כי למעט מקרים בודדים, טענות התובע אינן מבוססות ברובן. ראשית, התביעה נגד הנתבע השני, שהיה דירקטור בחברה אך לא בעל מניות, נדחתה מאחר שהתובע לא סיפק הצדקה מספקת להרמת מסך התאגיד. באשר לתביעת לשון הרע, התובע לא סיפק די פרטים או ראיות לביסוס טענותיו, וגם עדויות עדיו לא היו חד משמעיות. לפיכך נדחתה תביעת לשון הרע. בגין התעמרות והתעמרות בעבודה, קיבלה השופטת את טענת התובע כי הנתבעת השתמשה בשפה פוגענית כלפיו במהלך עבודתו ויצרה סביבת עבודה עוינת. הנאשמים הכחישו זאת, אך הכחשתם לא הייתה משכנעת. עם זאת, השופטת לקחה בחשבון את ההודעות הפוגעניות שהחליפו התובע וחבריו בקבוצת וואטסאפ שכוונו נגד הנתבע. לתובע נפסק פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין ההתעללות. השופטת קיבלה חלקית את טענת התובע בדבר שכר שלא שולם. הנתבעת חויבה לשלם 500 ₪ בגין אי פירוט היקף משרתה של התובעת בהודעה על תנאי העסקה. בנוסף, התובע היה זכאי לדמי חגים בסך 489 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משפטית. תביעות התובע בגין תלושי שכר פגומים, הפרשי פנסיה, גמול שעות נוספות וזכויות סוציאליות שלא שולמו נדחו מחוסר ראיות מספיקות. השופטת קבעה כי תפקידו של התובע היה כרוך בעבודות ניקיון וכי הוא עזב את מקום העבודה ללא הודעה מוקדמת. עם זאת, הנתבע אשם בכך שלא קיים שימוע לפני פיטורים. לפיכך נפסקו לתובעת 7,000 ₪ כפיצוי בגין הפיטורים שלא כדין. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובעת את יתרת שכרה עבור החודשים אוקטובר ונובמבר 2020, בניכוי דמי החופשה השנתית שכבר שולמו. זאת ועוד, מאחר והתובע פוטר, הוא היה פטור ממתן הודעה מוקדמת, והנתבע נדרש להשיב את דמי ההודעה המוקדמת שנוכו משכרו. תביעות התובעת להלנת שכר ודמי הבראה התקבלו באופן חלקי, כאשר הנתבעת שילמה 500 ₪ ו-2,473 ₪ בהתאמה. לבסוף, השופט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים, ושני הצדדים שמרו לעצמם את הזכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום. הנתבע חויב לבצע את התשלומים המפורטים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, שניתן בהעדר הצדדים ביום 12.11.2022.