רע"פ 2991/11

תקציר

בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נדחתה, לאחר דחיות קודמות הן של בית המשפט המחוזי והן של בית משפט השלום לתעבורה. בתחילה הורשע המבקש שלא בפניו בעבירה של נהיגה ברכב שיש בה כדי לסכן עוברי אורח, וכתוצאה מכך נגזר עליו שישה חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס. למרות שזומן כדין, המבקש לא התייצב לדיון. בקשתו לבטל את פסק הדין, בטענה שהחמיץ בטעות את מועד המשפט, נדחתה על ידי בית המשפט לתעבורה, וערעורים שבאו לאחר מכן אישרו החלטה זו. בית המשפט המחוזי מצא כי אין די בהיעדר הסבר תקף כדי לבטל את ההרשעה וקבע כי לא נעשה עוול לעניינו. המבקש טען כי העונש חמור יתר על המידה ואינו צודק, אך בתי המשפט סברו כי אין כל חריגה ממדיניות הענישה הרגילה בגין עבירה כזו. בית המשפט העליון לא מצא כל משמעות משפטית או ציבורית המצדיקה ערעור נוסף, וקבע כי המקרה, שכבר נבחן על ידי שתי ערכאות נמוכות יותר, אינו מציג עילה ממשית לערכאה שיפוטית נוספת. משכך, הבקשה נדחתה מבלי שנדרשה תגובה נוספת מהמשיב, ואישרה כי העונש שהוטל אינו מצדיק התערבות של ערכאת ערעור.