ת"א 6404-02-10

תקציר

השופטת פסקה לטובת התובעים, שהיו בעלי בתים במספר דירות שסבלו מליקויי בנייה שונים, בעיקר בחיפוי האבן שהותקן על הקירות החיצוניים של הבניינים. המחלוקת העיקרית נסבה על איכותו הירודה של חיפוי האבן, שבחלק מהדירות הובילה לנפילת אבנים מהקירות, לסיכון בטיחותי ולדרישה לתיקונים יקרים. השופטת קיבלה את טענות התובעים כי עבודות חיפוי האבן שביצעה הנתבעת לא עמדו בדרישות התקן הישראלי הרלוונטי או תקנות הבנייה, בשל ביצוע לקוי. בנוסף, המדרגות הפנימיות בדירות לא עמדו בתקנות לגבי עומקן, וגם לא תאמו את תוכנית המכר שסוכמה, אך השופט קבע כי הן אינן מהוות סכנה בטיחותית ואינן מחייבות הריסה ובנייה מחדש. הנתבע חויב לפצות כל משפחה תובעת בגין ליקויים פרטניים בדירה, לרבות עלות התיקונים, ופיצויים לא ממוניים בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב הליקויים. הסכומים שנפסקו נעו בין 58,650 ל-73,800 שקל, בהתאם להיקף הליקויים בכל דירה, בתוספת 6,000 עד 7,000 שקל בגין עוגמת נפש, וסכומים נוספים בגין שכר טרחת עורך דין, הוצאות משפט והוצאות התובעים למימון חוות דעת מומחים. השופטת דחתה גם תביעה שכנגד בדבר איחור במסירת דירה, וקבעה כי הטענות נטענו בחוסר תום לב. סך כל הסכומים שנפסקו לכל משפחה תובעת היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום, או שהם יצברו הפרשי ריבית והצמדה.