בש"פ 7364/21

תקציר

בפסק הדין בעניין הערעור החליט בית המשפט לקבל את הערעור בחלקו, תוך התייחסות לבלבול הפרוצדורלי ולמחדל שהוביל לשיקול דעת מוטעה בחומרי חקירה מרכזיים. במקור, בא כוח המערער לא ביקש באופן פורמלי לעיין בחומרי חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק, אלא הגיש ערעור דחוף נפרד שביקש לעכב את הכרעת הדין. במהלך ההליכים הם דחפו לגישה למסמכי חקירה שונים, שהיו קשורים בעקיפין להחלטות קודמות של בית המשפט. בית המשפט המחוזי קבע כי מסמכים אלה אינם רלוונטיים, שכן הם היו משמעותיים רק אם היה נמצא סם אונס, מה שלא היה המקרה. עם זאת, נוכח הנסיבות החריגות, לרבות אילוצי זמן וטעויות שהובילו לכך שהערעור הוגש בסמוך למועד הכרעת הדין, ראה בית המשפט את ההחלטה כחלק מסעיף 74 והצדיק את הערעור. בית המשפט הדגיש את זכותם הבסיסית של נאשמים לעיין בחומרי חקירה, וראה בהם חיוניים למשפט הוגן וחשובים לאיזון פערי הכוחות במערכת המשפט. הוצגו שלושה סוגי מסמכים שניתן לסווגם כחומרי חקירה: מסמכים הנוגעים לבדיקות "סם אונס", תיק מעבדה מאיטליה ודו"ח מפורט שביקש משרד הבריאות. טענת המערער העלתה כי מסמכים אלה רלוונטיים, שכן נוכחותו או היעדרו של סם אונס השפיעו באופן משמעותי על הנרטיב של המשפט. למרות התמקדותו של המשיב במצבם של המתלוננים במהלך האירוע, מצא בית המשפט רלוונטיות פוטנציאלית לממצאי הבדיקה החדשים שנחשפו לאחרונה, אשר עשויים להשפיע על פרשנויות חוויותיהם של המתלוננים. פסק הדין הדגיש את החשיבות של מתן גישה להגנה לכל הראיות שעשויות להיות מזכות ומתח ביקורת על חוסר גמישות פרוצדורלית בטיפול בטעויות. המשיב מונחה לרכוש ולמסור חומרים אלה להגנה בתוך 30 יום או לספק נימוקים מפורטים לבית המשפט אם יתברר כי לא ניתן להשיגם, תוך הבטחת עשיית צדק פרוצדורלי בהליכים המתמשכים.