ב"ש 748/86

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון בדבר חוקיותו של ערעור שהוגש בערעור אזרחי מס' 304/86. המשיב ביקש תחילה את אישורו של פסק בורר בבית המשפט המחוזי, ואילו המערער ביקש לבטל את פסק הבוררות. בהסכמת שני הצדדים, הדיון בבית המשפט המחוזי התנהל על פי ההליכים החלים על תביעה רגילה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערערת ואישר את פסק הבורר של המשיב. לאחר מכן ניסה המערער לערער על החלטה זו לבית המשפט העליון ללא הרשות הנדרשת וכן ביקש הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון אישר את החלטת הרשם, וקבע כי ערעור ללא רשות מראש אכן אינו חוקי במקרה זה. בית המשפט ביסס את פסק דינו על חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 וחוק הבוררות תשכ"ח-1968. על פי חוקים אלה, ערעור על פסק בורר טעון אישור מבית המשפט, אשר המערער לא קיבל. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת בדבר הסכמה פרוצדורלית והסכם מכללא בין הצדדים, והדגיש כי לא ניתן לעקוף את סמכותו המהותית של בית המשפט בהסכמה הדדית. בנוסף, בית המשפט מצא כי טעות בדין אינה מצדיקה את הארכת המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את הערעור והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיב. פסק דין זה מחזק את ההיקף המצומצם של ערעורים על פסקי בוררות ומדגיש את הצורך לעמוד בדרישות הפרוצדורליות המפורטות בחוקים הרלוונטיים.