ת"א 42994-01-14

תקציר

התובע, נהג אוטובוס שהיה מעורב בתאונת אופנוע, תבע את הנתבע לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הצדדים הסכימו על האחריות אך חלקו על היקף הנזק. הנושאים העיקריים היו נכותו הרפואית והתפקודית של התובע, הפחתת שכר ושיעור ההיוון בגין הפסדי השתכרות עתידיים. בית המשפט מינה מומחה אורתופדי שקבע כי לתובע נכות רפואית בשיעור של 14.5%, שעודכן בהמשך ל-19.82%. בית המשפט לא מצא סיבה לסטות מחוות הדעת של המומחה ואימץ אותה. עוד נקבע כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 20%, בעוד שההפחתה בשכרו עומדת על 30% בשל אי יכולתו לעבוד כנהג אוטובוס בעקבות התאונה. בית המשפט חישב את הפסדי ההשתכרות של התובע בעבר ובעתיד, אובדן פנסיה, הוצאות רפואיות, נסיעות מוגברות וסיוע מצדדים שלישיים. היא גם פסקה פיצויים על כאב וסבל. בהתחשב בגילו של התובע, קבע בית המשפט את גיל הפרישה על 67. השופט קבע כי שיעור ההיוון לאובדן השתכרות עתידי יעמוד על 3% בשנה. בהתחשב בתשלומים קודמים ששולמו לתובע, שכר טרחת עורך דין ושיקולים נוספים, פסק בית המשפט פיצוי כולל בסך 2,027,350 ₪, ממנו נגרעו 153,000 ₪ בגין תשלומים תכופים ששולמו לו. הסכום הסופי, כולל הוצאות משפט, היה 1,880,350 ₪. פסק הדין היה אמור להתפרסם ללא שם התובע.