ע"א 6245/05

תקציר

פסק דין זה של בית המשפט המחוזי מתייחס לערעור על החלטת ועדת הערר בעניין תשלום פנסיה לעובדי צבא ההגנה לישראל. המערערים, לוחמים לשעבר בשייטת 13, עבדו ביחידת ניסוי על פי חוזה אזרחי וביקשו להכיר בתקופת שירותם האזרחי לצורך הגדלת קצבתם הצבאית לפי סעיף 18(א) לחוק גמלאות שירות קבע. הוועדה דחתה את טענתם, מה שהוביל לערעור זה. בית המשפט קבע כי מאחר שהמערערים שירתו כעובדים אזרחיים ולא כחיילים, הם אינם זכאים לתוספת הקצבה, כנדרש בסעיף 18(א). בית המשפט פירש את החוקים הרלוונטיים ומצא כי המחוקק התכוון לכך שמעמדו של "חייל" והחובות המקבילות לו יהוו תנאי מוקדם לפנסיה המוגדלת. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענות המערערים בדבר הסתמכות על מצגי הצבא ואי-חוקיות לכאורה של מעמדם האזרחי, וקבע כי סמכותה של הוועדה מוגבלת לפרשנות החוק. לבסוף, קבע בית המשפט כי המערערים אינם יכולים לתבוע פנסיה מוגדלת על בסיס מעמדם כעובדים אזרחיים, גם אם מילאו את אותן חובות כמשרתי קבע. משכך, הערעור נדחה, וההחלטה הקודמת עומדת בעינה.