ע"פ 7169/07

תקציר

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בביצוע מעשה מגונה בנסיבות של אונס וביצוע מעשה מגונה בפרהסיה, ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 15,000 ₪ לקורבן. הערעור מתייחס הן להרשעה והן לחומרת העונש. הסוגיה המרכזית היא מהימנות עדותה של המתלוננת פגועת הנפש, שהתקבלה על ידי בית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאי עובדות ומהימנות שקבע בית משפט קמא. בית המשפט מצא כי עדותה של המתלוננת יציבה ועקבית, ונתמכת בראיות אחרות, ועל כן לא חרג מפסיקתו של בית משפט קמא בעניין זה. עם זאת, זוכה המערער מהאישומים של מעשה מגונה בקטין ומעשה מגונה בפומבי, מחוסר ראיות לכך שהיה מודע לגילה של המתלוננת. היסוד הנפשי הנדרש להרשעה במעשה מגונה בנסיבות של נכות נפשית של המתלוננת הוכח, ועל כן ההרשעה בסעיף זה אושרה. באשר לגזר הדין, חומרת המעשים נחשבה ברורה, במיוחד לאור העובדה שהם בוצעו באדם עם מוגבלות שכלית, אם כי נלקחו בחשבון גם כמה נסיבות מקלות. כתוצאה מכך, עונש המאסר בפועל הומתק ל-30 חודשים. השופטת ארבל נתנה את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים גרוניס ומלצר.