ת"א 881/03

תקציר

התובע, שהיה קטין בעת האירוע, טען כי נגרם לו נזק עקב רשלנות המועצה הנתבעת. לטענתו, בעת שהלך ברגל לבית הספר נפל לתוך בור בכביש וכתוצאה מכך נפצע. אחותו ודודו של התובע העידו אף הם. עם זאת, עדויותיהם סתרו זו את זו והתבססו על שמועות או הנחות. הנתבע הציג את עדותו של פקח שלא היה עד לתאונה אך סייע בפינוי ואישר את הסכנה במקום בו נפל התובע. השופט מצא כי התובע לא הוכיח את טענתו. נסיבות התאונה לא היו ברורות, והעדויות לגבי סיבת האירוע לא היו אמינות. כמו כן, השופט ציין כי נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על התובע, והוא לא הביא ראיות מספיקות. עוד ציינה השופטת כי התאונה אירעה בנכס שבבעלות ובשליטת דודו של התובע ולא הנתבע. לפיכך, הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין, אשר עשויות היו לסייע לתובע, לא היו חלות במקרה זה. השופט הגיע למסקנה כי תביעת התובע נדחתה בשל חוסר ראיות וכי חלים דיני הראיות ונטל ההוכחה הרגילים. מאחר שהתובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו, ובהתחשב במצבו הקטין בעת התאונה, החליטה השופטת שלא לחייב את התובע בהוצאות משפט משמעותיות.