ת"צ 12162-01-20

תקציר

שתי בקשות נפרדות, חלב וסקוברוניק, העוסקות שתיהן בגביית יתר של אגרות רישוי שנתיות מבעלי רכב חשמלי, הסתיימו בפסק דין לטובת המבקשים. בבקשה לחאלב, שהוגשה ארבעה חודשים לפני סקוברוניק, נטען כי בעלי כלי רכב חשמליים חויבו באגרת רישוי שנתית מופרזת. עם זאת, רשות הרישוי לא הפסיקה את העיסוק הבלתי חוקי בתוך פרק הזמן הנדרש. הבקשה של סקוברוניק, שהובילה להפסקה בפועל של גביית היתר, הוגשה גם היא בטענה לעמלות מופרזות ששילמו בעלי רכב חשמלי. שני המבקשים ביקשו שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט, בפסק דינו, הכיר בתרומתן של שתי הבקשות לתוצאה הרצויה, והדגיש כי התביעה בחלב שיחקה תפקיד בתוצאה הסופית. מתוך הכרה בחשיבותן הציבורית של התביעות ובצורך לתמרץ את המבקשים ואת באי כוחם, פסק בית המשפט לעופר מהלוב, המבקש בתיק חלב, שכר של 90,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 250,000 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן, סקוברוניק קיבל 70,000 ₪ כגמול ו-150,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת עורך דין. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על כספי הציבור ונמנע מפסיקת שכר טרחה על בסיס אחוז מהסכומים שהשתמטו. סכומים אלה ישולמו בתוך 20 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת ייגרמו להם הפרשי הצמדה וריבית. פסק הדין נועד לאזן בין התמריצים העומדים בפני המבקשים ועורכי דינם בהגשת תובענות ייצוגיות, תוך התחשבות בהשלכות הכספיות על הציבור.