ע"א 9795-10-11

תקציר

השופטים, לאחר ששקלו את פסק דינו של בית משפט קמא ואת טיעוני הצדדים, החליטו לדחות את הערעור. הם בחנו בקפידה את ממצאיו ומסקנותיו של בית משפט קמא ושוכנע כי הם סבירים ומוצדקים. פסק דינו של בית משפט קמא התבסס על הראיות שהוצגו ועל קביעותיו העובדתיות, שכללו את הקביעה כי הצדדים הסכימו להחיל תעריף חדש במערכת היחסים ביניהם, ולא רק לתקופת ניסיון. קביעה זו מכריעה למעשה את מהות הטענה, והשופטים מסכימים עם מסקנתו של בית משפט קמא. כן מקובלת עליהם טענת המשיב כי מאחר שנמצא קיים הסכם, אין צורך לשקול דרכים חלופיות לקביעת שכר הטרחה. בנוסף, מסכימים השופטים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש לקביעת שיעור שכר הטרחה הראוי. תקנות ההוצאה לפועל אינן משנות תוצאה זו, שכן בית משפט קמא מצא כי המערערים הסכימו לעבוד בתעריף החדש במשך קרוב לשלוש שנים. השופטים תומכים גם בפרשנותו של בית משפט קמא להסכמי שכר הטרחה ובהחלטתו שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים. המזכירות מצווה להחזיר את הפיקדון למערערים ולמסור העתקים מפסק הדין לשני הצדדים.