רע"פ 637/06

תקציר

אדם הואשם בנהיגה בשכרות לאחר שנעצר על ידי שוטרים בחולון ב-19 באפריל 2003. בית המשפט לתעבורה הרשיע את הנאשמים וגזר עליהם קנס, עבודות שירות ופסילה מלנהוג. הנתבע ערער על פסק דין זה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אך הערעור נדחה ואישר את פסק הדין הקודם. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשה לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר, בטענה כי פסיקות בתי המשפט הקודמים התבססו אך ורק על הימצאות סמים בגופם, מבלי להוכיח ליקוי בזמן נהיגה. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הנאשם לא הביא ראיות מספיקות כדי להפריך את חזקת ההשפעה. פסק הדין חיזק את החזקה כי כל שימוש בסמים מהווה השפעה על פי החוק, ונדחתה גם טענת הנאשם כי העונש היה מופרז. ללא כל סיבה משכנעת להתערב, אישר בית המשפט העליון את החלטות הערכאות הקודמות, תוך הדגשת האחריות המוחלטת לשימוש בסמים בזמן נהיגה והיקף הערעור המצומצם במקרים כאלה. פסק דין זה חוזר ומדגיש את חומרת עבירות הנהיגה בשכרות ואת חזקת ההשפעה על המשתמשים בסמים.