ת"א 56168-10-22

תקציר

בית המשפט החליט כי צו הסעד הזמני שניתן בתביעה קודמת עדיין עומד בעינו. החלטה זו מתבססת הן על התקנות הנוכחיות והן על מערכת התקנות הקודמת. הצו, המונע דיספוזיציה של נכס, יעמוד בתוקפו עד לביצוע פסק הדין. זאת, משום שפסק הדין טרם בוצע, ועל פי התקנות, צו מניעה זמני עומד עד שיהיה. עוד קבע בית המשפט כי המבקשת זכאית להוצאות, שישולמו על ידי המשיב בתוך 30 יום. השיקולים העיקריים לפסק הדין הם שמירה על המצב הקיים, מאזן הנוחות ותום הלב של המבקש. למרות שהועלו שאלות לגבי סיכויי התביעה, מצא בית המשפט כי המבקשת לא פעלה בחוסר תום לב, ואין באופיים החופף של הסעדים הזמניים והעיקריים כדי לפסול את הבקשה. חוסר יכולתו של המשיב לשלם והקושי הפוטנציאלי בביצוע פסק הדין אם הנכס יועבר לצד שלישי היו אף הם גורמים מרכזיים. בית המשפט אף אישר את סמכותו לפסוק בעניין וקבע כי הסעד הזמני מונע את העברת זכויותיו של המשיב בנכס.