סע"ש 39282-10-17

תקציר

התובע, מורה בעל ותק של 26 שנים, טען כי מנהל בית הספר סירב למנותו למחנך כיתה בשל אפליה על רקע אי השתייכותו לתנועה האסלאמית ופעילותו כנציג מורים. הוא טען כי המנהל מינה אנשי חינוך שתמכו בתנועה או שהחזיקו בדעות פוליטיות נכונות. עוד טען התובע כי הוטרד במחאה על אי סדרים בבית הספר וכי תפקידו כרכז בטיחות הועבר למורה אחר כנקמה על תלונותיו. בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו בדבר אפליה והתנכלות. צוין כי בקשתו של התובע להתמנות למחנך לא נענתה על ידי שלושה מנהלים שונים לאורך השנים, מה שמצביע על כך שהנושא קשור ככל הנראה לאי התאמתו לתפקיד ולא לאפליה. בית המשפט שקל גם מקרים של התנהגות מפריעה של התובע וקושי שלו לקבל מרות, אשר סתרו את טענתו כי הוא מועמד מתאים לתפקיד. כמו כן, בית המשפט מצא כי תלונותיו של התובע על אי סדרים היו אנונימיות או שלא הופנו לרשויות המוסמכות, ותלונתו על תפקיד רכז הבטיחות הוגשה לאחר שכבר נודע לו על ההחלטה להעבירו מהתפקיד. לפיכך, התובע לא היה זכאי להגנה כחושף שחיתויות על פי החוק. באשר לטענת ההטרדה, בית המשפט מצא את התנהלות המנהל בהעברת ההחלטה לתובע בלתי ראויה, אך לא סבר כי יש מקום לפיצוי. למנהלת היה שיקול דעת להטיל תפקידים על מורים, ובית המשפט לא חש בנוח להתערב בהחלטה זו, מה גם שהתובע לא עודכן על העברתו מהתפקיד לפני האירוע. פסק הדין דחה את טענות התובע והורה לו לשלם לכל נתבע הוצאות בסך כולל של 3,000 ₪. עם זאת, פסק הדין גם המליץ למשרד החינוך לפקח על בית הספר כדי לוודא שהוא עומד בדרישות החינוך ובעקרונות החוקתיים, בשל חששות שהעלה התובע לגבי כישוריהם של חלק מהמורים וחלוקת התפקידים של המנהל. בית המשפט הציע משוב שנתי למורים כדי לשפר את ביצועיהם, אך זו לא הייתה דרישה מחייבת.