בג"צ 8223/23

תקציר

פסק הדין עוסק בעתירה נגד החלטת משרד התחבורה להפסיק את הפעלת החירום של התחבורה הציבורית בסופי שבוע בשל המצב הביטחוני השוטף בישראל בעקבות המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר. המשרד הפעיל בתחילה שירותי סופי שבוע כדי לענות על הצרכים הנובעים ממצב החירום, וסייע לתנועות הצבא ולפינויים, אך החליט להפסיק לאחר הערכת הביקוש הנמוך והעלויות הגבוהות הכרוכות בכך. בעתירה נטען כי ההפסקה הייתה שרירותית, מונעת ממניעים פוליטיים ופוגעת במאמץ המלחמתי ובאמון הציבור. עם זאת, המשרד ומשיבים אחרים מטעם הממשלה סיפקו ראיות לכך שהחלטתם התבססה על הערכות מקצועיות שהצביעו על ביקוש מינימלי וללא בקשות ספציפיות של מערכת הביטחון להמשך תפילות סוף השבוע. למרות טענות העותר, הנתונים הצביעו על כך שגם שירותי הרכבת וגם שירותי האוטובוסים חוו רמות תפוסה נמוכות, מה שהוביל את המשרד למסקנה כי המשך הפעילות אינו מוצדק. בנוסף, המשרד נערך להחזיר את השירותים אם ישתנו הנסיבות. בית המשפט מצא כי המשרד פעל במסגרת שיקול דעתו הרחב ובהתבסס על עובדות וצרכים רלוונטיים, ובכך דחה את העתירה ללא הוצאות. העניין לא התייחס לסוגיה הרחבה יותר של תחבורה ציבורית רגילה בסופי שבוע אלא ספציפית להקשר החירום, והגיע למסקנה כי התערבות אינה מוצדקת בהתחשב בתהליך וברציונל של המשרד.