עפ"ג 40100-01-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תיק פלילי של תקיפה מינית. הנאשם הורשע ונגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות, יחד עם צו פיצויים לטובת המתלונן. בית משפט קמא פסק למתלונן פיצוי גבוה ביותר, בסך 258,000 ₪, וזאת מתוך התרשמות מחומרת מצבה הנפשי של המתלוננת. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי סכום זה מהווה חריגה משמעותית מסכומי הפיצויים הפוסקים בדרך כלל במקרים מסוג זה, הנעים בדרך כלל בין 10,000 ל-50,000 ₪. בית המשפט ציטט פסיקה לפיה אין להתערב בערכאת ערעור במקרים כאלה, אלא אם קיימת חריגה קיצונית משיעור הפיצוי הראוי. בעוד שבית המשפט הכיר במצבה הנפשי הקשה של המתלוננת ובצורך בפיצוי משמעותי, הוא ראה בפסיקת בית המשפט קמא סכום חסר תקדים שלא ניתן להצדיקו. תחת זאת, המליץ ערכאת הערעור על סכום פיצוי בסך 110,000 ₪, אשר לדעתו יאזן בין מרכיבי הענישה השונים, בהתחשב בעונש הקל יחסית ובזכותה של המתלוננת לתבוע פיצוי מלא בהליך אזרחי נפרד. השופט צבי דותן, יחד עם השופטות רות לורך ואירית וינברג-נוטוביץ, קיבלו המלצה זו ופסקו להפחית את סכום הפיצוי ל-110 אלף שקל.