ע"א 2027/96
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון סירב לדחות תביעת רשלנות רפואית של בית המשפט המחוזי. המערער טען כי איחורו של הרופא המשיב באבחון הגידול הסרטני גרם לו נזק. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את העדפתו של בית המשפט המחוזי לחוות דעת המומחה מטעם המשיב, אשר לא מצא התנהגות רשלנית מצד הרופא, ואין קשר סיבתי בין השיהוי הנטען לבין נזקו של המערער. בית המשפט הדגיש כי הימנעותו של הרופא מאבחון מיידי של מחלה נדירה אינה מהווה רשלנות, במיוחד נוכח בדיקותיו ובדיקותיו היסודיות. זאת ועוד, חוות דעת המומחים תמכו בטענת המשיב כי האיחור באבחון לא החמיר את מצבו של המערער, וכי סביר להניח שהניתוח הנדרש היה נרחב באותה מידה גם אילו המחלה הייתה מאובחנת קודם לכן. בית המשפט הסכים גם עם קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר היעדר קשר סיבתי בין התנהגות הרופא לבין הנזק שנגרם, בהתחשב במידת התקדמות המחלה בעת האבחון. בנוסף, צוין כי התנהלות הרופא עמדה בסטנדרט הטיפול הסביר, והיעדר קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק הביא לכך שלא התקיימה עוולת רשלנות.
ע"א 2027/96 מרדכי אוביץ נ' בית חולים ביקור חולים, עליון (23.5.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.