ת"א 39386-07-25

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת בבקשה לפטור מתשלום אגרה **מבוא** החלטה זו של בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת עוסקת בבקשה לפטור מתשלום אגרה שהוגשה על ידי התובעים (להלן: "המבקשים") במסגרת תביעה כספית בסך 1,200,000 ₪. המדינה, הנתבעת הראשונה, עתרה לביטול החלטה קודמת שניתנה במעמד צד אחד, לפיה הוענק פטור מלא מהאגרה. ההחלטה הנוכחית מתמודדת עם מורכבות רגולטורית, המצריכה איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך במימון מערכת המשפט. **רקע עובדתי ומשפטי** הרקע העובדתי מורכב וכולל הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים, לרבות תביעות פינוי, ערעורים ובקשות רשות ערעור, אשר הסתיימו כולם בדחיית טענות המבקשים. כמו כן, הוגשו תביעות קודמות לאכיפת הסכם נטען, אשר נמחקו. התביעה הנוכחית מוגשת על רקע פינוי המבקשים ממקרקעין ברמלה, שם התגוררו למעלה מ-50 שנה, וטענתם לנזק כספי כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הנתבעים, אשר סיכלה, לטענתם, מתן פיצוי הולם. בקשת הפטור מאגרה הוגשה בד בבד עם הגשת התביעה. המדינה עתרה לביטול ההחלטה הראשונית, בטענה שהיא ניתנה ללא שמיעת עמדתה, תוך הטעיית בית המשפט והסתרה של עובדות מהותיות. בית המשפט, בהתאם להלכה הפסוקה (ע"א 5120-16 מדינת ישראל נ' קווי אשראי לישראל, שירותים פיננסיים ואח'), נעתר לבקשת המדינה לשמיעת טיעוניה, ביטל את ההחלטה הראשונית והורה על דיון בבקשה לגופה. **ניתוח משפטי – עמידה בתנאי הפטור מאגרה** תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת שני תנאים מצטברים למתן פטור מאגרה: 1. **חוסר יכולת כלכלית:** בעל דין צריך להוכיח שאין ביכולתו לשלם את האגרה, תוך פירוט רכושו, הכנסותיו, והכנסות בן זוגו והוריו (אם הוא סמוך על שולחנם). 2. **עילת תביעה מספקת:** ההליך צריך לגלות עילה, כלומר, לא להיות הליך סרק חסר סיכוי. **א. חוסר יכולת כלכלית:** בית המשפט בחן את טענות הצדדים בהרחבה. המבקשים טענו למצב כלכלי-חברתי קשה ביותר, עם נכות פסיכיאטרית של 100% אצל מבקש 1, נכות מעבודה של מבקשת 2, ושני ילדים עם קצבאות נכות. המדינה, מנגד, הצביעה על הכנסה חודשית של כ-14,000 ₪ (בשלב מאוחר יותר אף 18,350 ₪), וכן על כך שהמבקשים נטלו הלוואה בנקאית ורשומים כבעלי זכויות בנכסים. בית המשפט מצא שהמבקשים עמדו בנטל ההוכחה להיעדר יכולת כלכלית. המסקנה התבססה על מספר גורמים: * **הכנסות ייעודיות:** ההכנסות העיקריות מקצבאות נכות, ובפרט קצבאות ילדים נכים, אינן מהוות "הכנסה פנויה" אלא נועדו לכיסוי הוצאות טיפוליות ורפואיות מיוחדות. * **התמודדות עם חובות:** דפי חשבון הבנק הראו יתרות חובה, המעידות על קושי כלכלי. * **ניסיונות גיוס כספים:** המבקשת 2 הציגה תצהירים מפורטים על ניסיונותיה לגייס כספים ממכרים, בני משפחה, ומבנקים, אשר נדחו. טענות המדינה כי ניתן היה לגייס הלוואה נדחו לאור הוכחות שהוצגו, לרבות דחיית בקשת הלוואה של מבקשת 2. * **הסבר על הלוואה קודמת:** ההלוואה בסך 20,000 ₪ ניתנה לאחר קשיים, ושימשה לסגירת חובות, ולא כראיה ליכולת פירעון נוכחית. * **נכסים:** בית המשפט דחה את טענת המדינה בדבר הבעלות על נכסים. לגבי נכס בלוד, המבקשים טענו שאין להם כל ידיעה עליו. לגבי נכס בתל שבע, הוברר כי המבקש 1 ויתר על זכויותיו לפני כ-40 שנה, ואינו נהנה ממנו כלל. המסקנה המרכזית לגבי הנכסים נגזרה מכך שהמשפחה נותרה ללא קורת גג ומתגוררת בנפרד אצל בני משפחה, מה שסותר את הטענה על קיום דירת מגורים בבעלותם. * **ייצוג "פרו בונו":** בית המשפט קיבל את טענת המבקשים שהם מיוצגים ללא תשלום ("פרו בונו"), מה שמחזק את טענתם למצוקה כלכלית. * **פער בין הליכים:** בית המשפט ציין את ההבדל בין החלטה קודמת שדחתה בקשה לפטור מערובה (שנקבעה אמנם ל-12,000 ₪ בלבד, ולא נדחתה לחלוטין), לבין המצב הנוכחי, בו נסיבות המשפחה החמירו משמעותית לאחר הפינוי והריסת ביתם. **ב. עילת תביעה מספקת:** בית המשפט בחן את כתב התביעה וקבע, ללא קביעת מסמרות, כי אין מדובר בתביעת סרק חסרת סיכוי. עילת התביעה, הנוגעת לקיום הסכם, פיצויים בגין נזקים, והטענה לרשלנות, מצריכה בירור מעמיק בהליך המשפטי. **חידושים משפטיים והיבטים מהותיים:** 1. **גמישות ביישום דרישת התצהיר:** למרות שהתקנות דורשות תצהיר מכל בעל דין, בית המשפט גילה גמישות במקרה זה, וקיבל את תצהירה של המבקשת 2 כתחליף לתצהיר המבקש 1, לאור מצבו הרפואי הקשה והכפוי (אשפוז פסיכיאטרי) והעובדה שהיא בת זוגו ומכירה היטב את מצב המשפחה. גמישות זו מבטאת את תכלית התקנה – להבטיח הצגת תמונה כלכלית מלאה – ולאו דווקא את הצורה הפורמלית. 2. **פרשנות תכליתית של "הכנסה פנויה":** ההבחנה בין הכנסות לצורכי קיום שוטף או טיפולי, לבין הכנסה פנויה הזמינה לתשלום אגרות, היא מהותית. בית המשפט הכיר בכך שקצבאות נכות, במיוחד כאשר מדובר במשפחה המתמודדת עם נכויות מורכבות, אינן מהוות מקור כספי זמין לתשלום אגרות, אלא מכסות צרכים בסיסיים וטיפוליים. 3. **משקלן של הנסיבות החריגות:** בית המשפט הדגיש את ההחמרה המשמעותית במצבם הכלכלי והאישי של המבקשים לאחר הפינוי והריסת ביתם. נסיבות אלו, הכוללות אובדן קורת גג ואף ניסיון אובדני של מבקש 1, מהוות הצדקה מהותית לקבלת בקשת הפטור, גם אם נסיבות אלו לא היו קיימות במלואן בעת דיונים קודמים. 4. **איזון בין זכויות:** ההחלטה משקפת את האיזון המורכב בין זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסוד, לבין תכלית גביית האגרות לצורך מימון מערכת המשפט ומניעת שימוש לרעה בה. בית המשפט אינו סוגר את שעריו בפני בעלי דין חסרי יכולת, אלא אם התביעה הינה הליך סרק מובהק. 5. **התמודדות עם טענות נכסים:** דחיית טענות המדינה בדבר קיום נכסים התבססה על חוסר ידיעת המבקשים, התיישנות זכויות, וההיגיון העולה מהעובדה שהם נותרו ללא קורת גג. גישה זו מבקשת למנוע "ענישה" על טענות שאינן מבוססות דיו, ומצריכה הוכחה מוצקה מצד הטוען. **סיכום** בית המשפט קיבל את בקשת המבקשים לפטור מתשלום אגרה, תוך קביעה כי הם עמדו בנטל ההוכחה הן לגבי חוסר יכולתם הכלכלית והן לגבי קיום עילת תביעה מספקת. ההחלטה מדגישה את החשיבות של הבחינה התכליתית של דרישות הפטור מאגרה, תוך התחשבות בנסיבות חיים קשות וחריגות, ובקביעת איזון נאות בין זכות הגישה לערכאות לבין אינטרסים ציבוריים.